×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ט-<br />
ט-<br />
חטיבות הביניים: נקודת מבט מקומית<br />
היקף התופעה<br />
חטיבות הביניים, ובעיקר חטיבות ביניים הצמודות לחטיבה העליונה (בית ספר שש<br />
שנתי) הן מסגרות לימוד נפוצות בישראל (בן ששון, פורסטנברג ושפיגל,<br />
המתייחסים לשנת<br />
.(2001<br />
2006<br />
מראים כי בארץ יש כ-636 חטיבות ביניים, מהן<br />
70%<br />
נתונים<br />
הן חטיבות<br />
הצמודות לחטיבה העליונה. במסגרת חט"ב לומדים קרוב ל-75% מכל תלמידי כיתות ז'<br />
(למ"ס,<br />
'<br />
2007). אחוז<br />
זה בולט בעיקר בחינוך הערבי שבו 77% מהתלמידים לומדים במסגרת<br />
137<br />
חטיבות ביניים, שמחציתן הן חטיבות צמודות (נתוני משרד החינוך נכון ל-2006). בחינוך העברי<br />
לומדים<br />
72%<br />
מתלמידי כיתות ז'<br />
'<br />
ב-506 חטיבות ביניים, ש-<br />
75%<br />
מהן צמודות לחטיבה<br />
העליונה. בחינוך הממלכתי דתי תופעת החטיבות הצמודות בולטת יותר מאשר בחינוך<br />
הממלכתי (91%<br />
בהשוואה<br />
ל- 69%<br />
בהתאמה; מתוך רש,<br />
.(2008<br />
בחינוך העצמאי (חרדי) אחוז<br />
הלומדים בחט"ב הוא אפסי (יש רק שתי חטיבות ביניים של בנות המהוות 0.1% מכלל הלומדים<br />
בחטיבות ביניים במדינת ישראל; למ"ס,<br />
.(2009<br />
כך שלמעשה, תוכנית הרפורמה והחיטוב אינה<br />
חלה על תלמידים אלו. מסקירת הספרות ניתן ללמוד על מספר מאפיינים של חט"ב בישראל<br />
הדומים לאלו שדווחו במדינות שונות בעולם. להלן פירוט בנושא זה.<br />
מאפיינים ארגוניים של חטיבת הביניים<br />
מבחינה ארגונית, אחת הטענות המוצגות ביחס לקשיים שבפניהם עומדת חט"ב<br />
מתייחסת למיעוט המשאבים בהשוואה לבית הספר היסודי או החטיבה העליונה (רש,<br />
.(2008<br />
הדבר בא לידי ביטוי במספר מדדים: גודל בית ספר, גודל הכיתה, יחס מורה-תלמיד וממוצע<br />
שעות לימוד לכיתה.<br />
גודל בית הספר. בממוצע חט"ב גדולה יותר מאשר בית הספר היסודי והחטיבה<br />
העליונה (למ"ס,<br />
27<br />
,(2007<br />
אם כי קיימים הבדלים לפי מגזר. בחינוך הערבי הגודל הממוצע של<br />
חט"ב דומה לזה של בית הספר היסודי (480 ו-472 תלמידים) והוא גבוה מזה שבחטיבה העליונה<br />
(325 תלמידים;<br />
היסודי וכ-<br />
למ"ס, 2007). בחינוך העברי יש בממוצע<br />
380 תלמידים<br />
287 בחט"ב,<br />
250<br />
בבית הספר<br />
תלמידים בחטיבה העליונה, כאשר חטיבות הביניים הן גדולות יותר בחינוך<br />
הממלכתי בהשוואה לממלכתי-הדתי (466 בהשוואה ל-211 תלמידים).<br />
גודל כיתה. באופן כללי בחט"ב ניכרת הצפיפות בכיתות יותר מאשר בחינוך היסודי<br />
ובחטיבה<br />
העליונה ,31) 25<br />
ו-26 תלמידים בכיתה, בהתאמה; למ"ס,<br />
.(2007<br />
בעוד שלאורך זמן,<br />
בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה ישנה מגמה לירידה במספר התלמידים בכיתה, בחט"ב ישנה<br />
יציבות (מאז<br />
1990 עד<br />
2005; משרד החינוך,<br />
.(2006<br />
מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחט"ב (בממוצע<br />
גם בהשוואות בין לאומיות נמצא כי בישראל<br />
(32.5<br />
הוא גבוה מהממוצע במדינות<br />
המשתייכות לארגון ה-OECD (23.9 נכון ל-2008; קלינוב, 2010).ישראל היא בין המדינות שחל<br />
בהן גידול ניכר במספר התלמידים לכיתה במסגרת חט"ב<br />
2009) Glance, .(Education at יחד עם<br />
זאת, בעוד 32.5 תלמידים לכיתה הוא הממוצע, בין יישובים ובין בתי ספר באותו יישוב תתכן<br />
שונות רבה בגודל הכיתה. על כך אנו לומדים מדבריה של גב' גילה קלדרון המתייחסת לעיר תל-<br />
אביב: "קודם כל חטיבות הביניים הן מאוד שונות אחת מהשנייה. יש בעצם שלוש קבוצות<br />
–
Change language