×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הספר, כגון עבודה עם צוותי מורים או באופן פרטני. כמו כן יישום התוכנית היה תלוי באופי<br />
הנהלת ביה"ס ומידת שיתוף הפעולה שלה. אם כי לא נערך מחקר אמפירי הבודק את תוצרי<br />
התוכנית, הכותבות טוענות כי חלק מהיועצות האוריינות סייעו למורים והיו משמעותיות<br />
עבורם (עזר<br />
55<br />
ומירב, 1999).<br />
תוכנית נוספת- ,(Information and Communication Technology) ICT שנועדה לטיפוח<br />
אוריינות וקידום שיח כיתתי, תועדה במחקרה של מרים אלפסי. המחקר בודק כיצד טיפוח<br />
קהילות למידה עשוי לתרום לקידום אוריינות בקרב תלמידי חט"ב. בקהילות למידה תלמידים<br />
לומדים בשלושה שלבים<br />
-<br />
מחקר ואיסוף מידע בסיוע מורים, שיתוף מידע הכולל שיתוף של<br />
שאר התלמידים בהתמחות שרכשו בשלב הראשון ולאחר מכן<br />
–<br />
ביצוע משימה המחייבת את<br />
כלל התלמידים ללמוד את כל האספקטים של הנושא המשותף. במחקר השתתפו<br />
תלמידי 23<br />
כיתה ח' בחט"ב. התוצאות מראות שהתלמידים הראו שיפור לאחר התוכנית בהבנת הנקרא,<br />
בקצב הקריאה ובאיכות הכתיבה. החוקרת מסיקה שקהילות למידה עשויות להוות כלי חשוב<br />
בקידום הסקה<br />
,(reasoning)<br />
פתרון בעיות ואסטרטגיות למידה בקרב תלמידים<br />
.(Alfassi, 2000)<br />
המחקר לא כלל קבוצת ביקורת ולכן קשה להסיק שהשיפור התרחש בעקבות תוכנית<br />
ההתערבות שהופעלה.<br />
מודל קהילות למידה לטיפוח אוריינות נבדק גם בעבודת הגמר לתואר מוסמך של<br />
אילון-מויאל<br />
בקרב כ<br />
.(2007)<br />
100 –<br />
במחקר זה נבחנה יעילותו של מודל "טיפוח קהילת לומדים" (טק"ל),<br />
תלמידי כיתות ז' שחולקו לשלש קבוצות. בקבוצת הניסוי הראשונה הופעלה<br />
הוראת אוריינות ותנ"ך ע"פ מודל הטק"ל תוך הקשר בין תחומי. קבוצה זו למדה כשרים<br />
אוריינים באמצעות תכנים הנלמדים בשיעורי תנ"ך, תוך יצירת אינטגרציה בין תחומית בין<br />
תנ"ך, אוריינות ושימושי מחשב. בקבוצת הניסוי השנייה נלמדו שיעורי האוריינות והתנ"ך ע"פ<br />
מודל זה ללא הקשר בין תחומי, משמע - הכשרים האורייניים נלמדו באמצעות תכנים ייחודיים<br />
שלא קושרו למקצועות אחרים בתוכנית הלימוד של בית הספר. בקבוצת הביקורת נלמדו<br />
השיעורים ע"פ הגישה המסורתית (הוראה פרונטאלית), ללא הקשר בין תחומי. ממצאי המחקר<br />
מעידים על כך שהוראה המבוססת על מודל הטק"ל בהקשר בין תחומי מניבה הישגים גבוהים<br />
יותר בהשוואה להוראה ללא הקשר בין תחומי, ויותר מכך<br />
–<br />
בהשוואה לדרך ההוראה<br />
המסורתית. קבוצת הניסוי הראשונה (עם קישורים) שיפרה את הישגיה בהבנת הנקרא, מהירות<br />
ודיוק בקריאה וכשירויות כתיבה, באופן מובהק, לאחר ההתערבות. בקרב קבוצת הניסוי ללא<br />
קישורים נמצא שיפור אחרי התוכנית בהשוואה ללפני התוכנית במהירות ודיוק הקריאה בלבד<br />
ממצאים אלו מעידים על חשיבות ההקשר הבין-תחומי בלימוד אוריינות.<br />
איתן<br />
.<br />
בשתי עבודות גמר נוספות נבחנו מודלים לפיתוח אוריינות בקרב תלמידי חטיבות הביניים.<br />
(2006)<br />
בחנה במחקרה את השפעתו של מודל ההוראה השיתופית בקבוצות חקר על<br />
מאפייני כתיבה שונים של תלמידים בכיתות ח'. לפי שיטה זו, התלמידים מתחלקים לקבוצות<br />
לפי נושאי עניין בתחום הלימוד, ומתנסים בביצוע עבודת חקר קבוצתית והצגתה בפני הכיתה.<br />
הנחת היסוד של המחקר הייתה ששינוי בשיטת הלימוד של התלמידים, כך שישתתפו באופן<br />
פעיל בלמידתם, ישפיע על כושר החשיבה שלהם, וכך<br />
–<br />
יעשיר את לשונם ויגביר את כמות<br />
כתיבתם. למעשה, המחקר בוחן דרך עקיפה לשיפור מאפיינים אורייניים. הממצאים מצביעים<br />
על כך שקבוצת הניסוי, שלמדה בהוראה שיתופית, כתבו כמעט כמות כפולה של מלים מזו של
Change language