×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מ )<br />
לסיכום,<br />
חט"ב כי נראה<br />
מתאפיינת<br />
ויחס כיתה גודל ספר, בית בגודל<br />
מורה-תלמיד<br />
גבוהים יותר בהשוואה לבית הספר היסודי או לחטיבה העליונה. מורים נוטים לדווח על עומס<br />
וצפיפות<br />
בכיתות,<br />
חוסר<br />
במבנים<br />
מתאימים<br />
וחוסר<br />
בשעות<br />
למורים.<br />
באופן<br />
כללי,<br />
בהשוואה<br />
למורים ביסודי, המורים בחט"ב פחות מרוצים מביה"ס ומעבודתם והם מדווחים שהם חשים<br />
שמוטל עליהם עומס עבודה כבד מדי<br />
דינת ישראל,<br />
2008א').<br />
יש לציין, כי לא נמצא מידע המבחין בין מאפייני חטיבות הביניים הצמודות לעומת<br />
העצמאיות. אולם, סביר להניח שהקשיים (לפחות חלקם) שמדווחים בולטים בחטיבות ביניים<br />
הצמודות<br />
לחטיבה<br />
העליונה,<br />
העליונות מאשר בחט"ב (רש,<br />
שכן<br />
מנהלים<br />
2008). אם<br />
נוטים<br />
להשקיע<br />
משאבים<br />
יותר רבים<br />
בחטיבות<br />
כי בחטיבות הביניים הצמודות לחטיבה העליונה ישנו<br />
פוטנציאל ליהנות מסביבה לימודית מגוונת ועשירה יותר מחטיבות הביניים העצמאיות, קיים<br />
ספק במידה שתלמידי החטיבות הצמודות מממשים יתרונות אלו, שכן ניתנת עדיפות בניצול<br />
7<br />
משאבים אלו לתלמידי החטיבות העליונות (אופלטקה וטובין, 2008) . יתר על כן, בשל הדמיון<br />
ההולך וגדל במאפייני מורי חטיבות הביניים למורי החטיבות העליונות, והנטייה של חלק ממורי<br />
חטיבות הביניים ללמד גם בחטיבה העליונה, ניתן לשער, שהמורים בחט"ב הנחשפים לתנאי<br />
הוראה קשים יותר מעמיתיהם בחטיבה העליונה יגלו יותר תסכול ופחות שביעות רצון ורצון<br />
להשקיע מאמץ בעבודתם ממורי החטיבה העליונה. נושא זה עדיין דורש בחינה.<br />
באופן כללי, נראה שתנאי הלימוד ותנאי העבודה של המורים, כפי שאלו נבחנים בגודל<br />
בית ספר, גודל כיתה ויחס מורה-תלמיד, הם קשים בחט"ב. הדבר בולט בחינוך הערבי ובעיקר<br />
בחינוך<br />
בולטים<br />
שנתונים<br />
הבדואי<br />
אלו<br />
מאשר יותר<br />
בחינוך<br />
העברי.<br />
תנאי<br />
ההוראה<br />
הקשים<br />
המאפיינים<br />
חט"ב את<br />
לאור מורכבות גיל ההתבגרות של התלמידים הלומדים במסגרת לימודית זו. מכאן,<br />
מעלים<br />
ספקות<br />
בדבר<br />
המורים של יכולתם<br />
להתמודד<br />
תהליכי עם<br />
הלמידה<br />
וההוראה בכיתה בחט"ב, שכידוע היא הטרוגנית מבחינת יכולת התלמידים ותובענית מבחינת<br />
צורכיהם המגוונים והייחודים (אופלטקה וטובין<br />
,(2008 רש, ;58 עמ' ,2008<br />
כפי שהסקנו גם על<br />
בסיס הספרות הבינלאומית. יתר על כן, כפי שמציינת ד"ר ענבר, הציפיות מהמורים לא ברורות<br />
8<br />
ומגובשות בהשוואה למורי החטיבה העליונה היודעים לקראת מה לכוון את ההוראה שלהם .<br />
זאת ועוד,<br />
לאחרונה פורסם בדו"ח<br />
"מבט לחינוך<br />
"2010<br />
של ארגון ה-OECD<br />
,(EAG<br />
2010)<br />
שבישראל ההשקעה לתלמיד בחינוך היא נמוכה מהממוצע של ה-OECD. בעוד בין השנים<br />
ל-2007<br />
ההשקעה בחינוך עלתה ב-8%<br />
בישראל,<br />
במדינות<br />
ה–OECD<br />
עלתה היא<br />
בממוצע<br />
1995<br />
ב-<br />
(2008)<br />
30<br />
7<br />
בסקירת הספרות נמצאו שלושה מקורות שהתייחסו לחטיבות צמודות לעומת עצמאיות: רש ואופלטקה<br />
וטובין שהסתמכו על ראיונות עם מספר מורים או מנהלים ומצגת נתונים שהופקה על ידי ראמ"ה<br />
המשוואה בין חטיבת עצמאית, חטיבה צמודה ובית הספר היסודי. בשני המקורות האחרונים לא היתה כל<br />
התייחסות לחינוך הערבי.<br />
8<br />
" טוענים שחטיבת הביניים יותר קשה, כי בחטיבה העליונה ישנה כבר הסללה. חט"ב זה גם גיל קשה. קשה לי<br />
לומר מי שורד יותר. בחטיבה העליונה למורה יש אופק ברור, יש לתלמידים ולו מטרות זהות שלא באות לידי ביטוי<br />
בחט"ב ואם אתה מצליח להראות שאתה יכול להוביל להצלחה במבחנים החיצוניים אתה מתברג טוב יותר.<br />
בחט"ב יש עדיין מטרות נוספות, לשמחתי. אתה עוד צריך להתמודד עם התלמידים, הציפיות מהמורה הן ברמה<br />
אחרת מזה שבעליונה וזה קשה למורה בשנתו הראשונה. חט"ב מהווה אתגר קשה יותר מאשר בעליונה.<br />
לגבי השרידות הכל תלוי בהקשר. תלוי בביה"ס, כמה תמיכה מקבלים בביה"ס, נותנים לך כיתות בעייתיות,<br />
אינטראקציה בין הגורמים הללו. זה לא פשוט להיכנס אליה. בחטיבה עליונה הציפיות מאוד ברורות, בחט"ב הכל<br />
אמורפי.<br />
(2008)<br />
(2008)
Change language