×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
שעוסקת בהשפעת חטיבת הביניים על תהליכים ותוצרים חינוכיים. כל שכן, בנושא של אוריינות<br />
לשונית בחטיבת הביניים. בתחום זה היה קושי באיתור ספרות מחקרית רלוונטית. על קשיים<br />
באיתור ספרות רלוונטית בתחומים מסוימים מדווח בגוף המסמך.<br />
גיל הלומדים בחטיבות הביניים: מאפיינים כלליים<br />
חטיבות ביניים הן מסגרות לימוד שכיחות במערכות חינוכיות שונות בעולם (רש, 2008).<br />
אם כי, יש שונות רבה ביחס לגיל התלמידים הלומדים במסגרת חינוכית זו. בעוד שבמדינות<br />
מסוימות המעבר לחט"ב מתרחש לאחר כיתה ו', ישנן מדינות בהן המעבר מתרחש בסוף כיתות<br />
ה', ז' או ח'. בהתאם, עיתוי המעבר מחטיבת הביניים לחטיבה עליונה משתנה ממדינה למדינה<br />
ונע בין סוף כיתה ח' לסוף כיתה י'. כלומר, ישנה שונות בין המדינות בהגדרת שכבות הגיל<br />
הלומדות במסגרת חטיבת הביניים (רש,<br />
מיועדות לגיל ההתבגרות המוקדמת.<br />
.(2008<br />
8<br />
יחד עם זאת, בכל המדינות חטיבות הביניים<br />
באופן כללי, גיל זה מתאפיין כשלב שבו הפרט מתנסה בו זמנית בשינויים בתחומים שונים.<br />
שינויים אלו הם פיזיולוגים, קוגנטיבים, פסיכולוגיים וחברתיים<br />
1993) al., .(Eccles et למשל,<br />
מבחינה פיזיולוגית, הפרט נמצא בתהליך של התגבשות הבגרות המינית. זו מלווה בהתפתחות<br />
קוגניטיבית כיכולת לחשיבה מופשטת. מבחינה פסיכולוגית, מתבגרים נמצאים בתהליך של<br />
ביסוס האוטונומיה האישית וגיבוש זהות נפרדת מזו של הוריהם. מבחינה חברתית, בגיל<br />
ההתבגרות, הפרט זקוק לקשר קרוב ותומך מצד מבוגרים מחוץ למעגל המשפחה שיכולים<br />
לשמש עבורו כמודל לחיקוי. עם זאת, המיקוד החברתי של מתבגרים מופנה בעיקר כלפי קבוצת<br />
השווים, והם עסוקים בהשוואות חברתיות, בהתמודדות עם הלחץ החברתי המתחזק, בשאלות<br />
של מודעות עצמית ומיקוד עצמי.<br />
על תמונת המצב בתחומי החיים היומיומיים של בנים ובנות בגיל ההתבגרות המוקדמת<br />
בישראל, ניתן ללמוד מהסקר המקיף של הראל, מולכו וטילינגר<br />
,(2003)<br />
שהתייחס לתלמידים<br />
בכיתה ו', ח' ו-י' (אין בסקר זה הבחנה לפי מבנה בית הספר). באופן כללי, נמצא כי בטווח<br />
גילאים זה, בני הנוער מדווחים על יחסים חיוביים ותומכים עם הוריהם. ישנה הסכמה רבה לכך<br />
שההורים מעודדים אותם להצליח בבית הספר ומוכנים לסייע להם כאשר יש בעיות בבית<br />
הספר. גם קבוצת השווים מוערכת כתומכת מבחינה חברתית ולמרבית המשתתפים בסקר יש<br />
מספר חברים קרובים. יחד עם זאת, יש לא מעט גילויים של התנהגות בעלות סיכון לבריאות<br />
(כגון שתית אלכוהול ועישון) והמצאות באוכלוסיות סיכון מבחינה נפשית וגופנית (לא מאושרים<br />
ובעלי סימפטומים פסיכוסומאטיים). זאת ועוד, הראל ועמיתיו<br />
(2003)<br />
מדווחים על מורכבות<br />
היחס לבית הספר. מצד אחד התלמידים חשים שייכות לבית הספר, ומדווחים שבבית הספר<br />
החוקים הוגנים ושהם שותפים בקביעת החוקים והכללים הנהוגים. כמו כן, הם מדווחים על<br />
כך שהם זוכים ליחס הוגן ועזרה מצד המורים, סבורים שהמורים מעריכים את הישגיהם<br />
הלימודיים ומעודדים אותם להביע את דעותיהם. לתלמידים יש גם עמדות חיוביות ביחס<br />
לקשרים עם החברים לכיתה. אולם, מצד שני, אחוז התלמידים המדווחים כי הם מאד אוהבים<br />
לבוא לבית הספר, הוא נמוך. הדבר ניכר בקרב תלמידי כיתה ח' ו-י' מאשר בקרב תלמידי כיתות<br />
ו'. בנוסף לכך, שיעור לא מבוטל, של תלמידי כיתה ח' ו-י' נוטים להסתלק ולהעדר משיעורים.
Change language