×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
היסודי, כגון הוראת הקריאה והכתיבה. קשה להסיק מתוך הידיעונים ואתרי האינטרנט על<br />
המכללות השייכות למגזר הערבי, כיוון שאתרים אלו אינם מפורטים מספיק, וכן חלק מהמידע<br />
מופיע בשפה הערבית.<br />
אופלטקה וטובין (2008) מציינים, כי אחד הקשיים בחטיבות הביניים הוא מורים שלא הוכשרו<br />
לעבודה ספציפית בחטיבות הביניים, אלא לביה"ס היסודי או לחטיבה העליונה. לדעת המורים<br />
המלמדים<br />
בחט"ב,<br />
הכשרת<br />
המורים<br />
אינה מספקת במידה ראויה:<br />
וכלים ידע<br />
הנחוצים<br />
להתמודדות עם מאפייני הגיל של המתבגרים הצעירים, מיומנויות לימוד בכיתות הטרוגניות,<br />
והידע בשיטות הוראה המתאימות לגיל זה. מהריאיון עם ד"ר עפרה ענבר, עולה כי אין בהכשרה<br />
הפרדה<br />
הכשרה בין ממשית<br />
לחט"ב<br />
לבין<br />
הכשרה<br />
לחטיבה<br />
העליונה<br />
באוניברסיטאות,<br />
וכי<br />
המכללות מכשירות לעל יסודי עד כיתה י'. יתר על כן, ד"ר ענבר הדגישה את התפיסה של רצף<br />
בהכשרה מורים: "אין התמחות בחטיבת הביניים.<br />
באוניברסיטאות יש על יסודי, חטיבת ביניים ועליונה<br />
רואה רצף מהיסודי לעל יסודי.<br />
6 –<br />
כיום<br />
שנתי. ישנו אחוז גבוה של אנשים<br />
שבאים לקבל הכשרה על יסודית, אך העניין שלהם ביסודי. זה לא בא בכל התחומים. למשל<br />
בתחום השפות,<br />
ספרות,<br />
תולדות האמנות,<br />
יש הרבה שמעוניינים ביסודי".<br />
מה קורה כאשר<br />
משבצים אותם, אינני יודעת. לא נעשה מחקר. אבל חלק מגיע ליסודי ולכן בהכשרה אני לא<br />
מתעלמת מהדרגות הנמוכות ואני מביאה את הרצף כי חשוב להבין את הנושא המערכתי וגם<br />
זה העניין של הסטודנטים.<br />
מתייחסים לחטיבת ביניים וחטיבה עלינה,<br />
כך<br />
מכללות מכשירות עד כיתה י'".<br />
רציפות קיימת בעיקר כאשר<br />
כפי שמציינת ד"ר ענבר ביחס לקו המנחה את<br />
הכשרת המורים " לא מפרידים בהכשרה בין חטיבת הביניים לבין חטיבה עליונה".<br />
מהריאיון עם מר נח גרינפלד עולה, כי ההבדל המהותי בין ההכשרה לחטיבות הביניים<br />
ולבתי הספר היסודיים והתיכונים הוא בדגש הדיסציפלינארי, כאשר ככל שעולים בגיל התלמיד<br />
הדגש<br />
הדיסציפלינארי<br />
וכן יותר, גדול<br />
בהתייחסות<br />
לפסיכולוגיה<br />
גיל או הילדות גיל של<br />
ההתבגרות. בנוסף לכך, על מנת להתמודד עם אתגרי חט"ב, סטודנטים המוכשרים להוראה<br />
במסגרת זו מחויבים לבצע התנסות מעשית של שנתיים בחטיבות הביניים. לפי מר נח גרינפלד,<br />
בגלל האתגרים הייחודיים של חטיבות הביניים, כגון – האפיונים הפסיכולוגיים של הגיל, בעיות<br />
משמעת וכיתות גדולות יותר בהשוואה לבית הספר היסודי,<br />
בהכשרת המורים במכללות<br />
מקפידים על כך שהיקף ההתנסות יהיה גדול יותר בחטיבות הביניים לעומת התנסות בבתי ספר<br />
27<br />
יסודיים .<br />
הסטאז'<br />
אולם, לפי פרופ' נאסר אבו-אלהיגא, בשל קשיים תקציביים, בפועל לא כל תוכניות<br />
במכללות<br />
מותאמות<br />
לגיל<br />
ולתחום<br />
ההתמחות.<br />
אילוצי בשל כי ציינה אף ענבר ד"ר<br />
מערכת החינוך, מורים עושים את הסטאז' שלהם במסגרות שונות מאלו שהם עתידים להשתלב<br />
בהן. למשל המכשירים עצמם לחטיבה העליונה עושים סטאז' בחט"ב כדי שלא יבוזבזו שעות<br />
הכנה לבגרות במסגרת חטיבה העליונה על אימון מורים מתמחים.<br />
מכאן שאין בהירות לגבי<br />
47<br />
–<br />
27<br />
ש" כבת חט"ב היא הקשה ביותר לדעתי – בהשוואה ליסודי ועל יסודי. ביסודי שכבת הגיל קלה יותר מבחינת<br />
היכולת לשלוט על התלמידים, לחנך, לקדם. הגיל הזה פחות בעייתי. גם מבחינת האפיון הפסיכולוגי של הגיל.<br />
העל יסודי – גם אם התלמידים נמצאים בתוך משבר של גיל הנעורים, האתגר להצליח בבחינות הבגרות הוא<br />
אתגר לימודי תלמידים יודעים שאין ברירה עכשיו, העולם האקדמי ייחסם בפניו. בחט"ב אין בה את<br />
האתגרים של יסודי – בניית האישיות עצמה, אלא היא יוצרת מציאות של מצב ביניים – בעיות המשמעת הן<br />
גדולות, כיתות גדולות יותר, אינטגרציה יותר גדולה בחט"ב לעומת יסודיים. לכן אנחנו בתהליך ההכשרה מאוד<br />
מקפידים שהיקף ההתנסות יהיה גדול בחטיבות הביניים. בשנה א' אנחנו מאפשרים התנסות ביסודי, אנחנו<br />
מחייבים אח"כ שנתיים התנסות בחט"ב בלבד. (בהתייחס להכשרה במכללות).
Change language