×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
×××××ת ×××× ××× - ××××× ×××קר ××ש××× ×××× ××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
קבוצת הביקורת, וכן שתלמידי מרקע חברתי-כלכלי נמוך בקבוצת הניסוי הגיעו לכמות כתיבה<br />
השווה לזו של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה בקבוצת הביקורת ולפעמים אף<br />
יותר. הממצאים מצביעים על כך שקבוצת הניסוי, שלמדה בהוראה שיתופית, כתבה כמעט<br />
כמות כפולה של מלים מזו של קבוצת הביקורת. במחקרה של גונן (2002) תלמידים בכיתות ט'<br />
נפגשו<br />
15 פעמים<br />
בקבוצת דיון וירטואלית אשר עסקה בלימוד נושאים שונים הקשורים לפיתוח<br />
הלשון וההבעה לקראת בחינת הבגרות. כל מפגש ארך כשעתיים. נמצא כי ישנו הבדל מובהק<br />
בהבעה בין המפגשים הראשונים לעומת המפגשים האחרונים. במחקר זה לא הייתה קבוצת<br />
ביקורת, ולכן קשה להעריך את השפעת התוכנית על מאפיינים אורייניים.<br />
לסיכום חלק זה, באופן כללי ניתן לומר כי ישנה מגמה להתערבות של משרד החינוך<br />
בקידום נושא האוריינות במערכת החינוך, באופן כלל מערכתי על ידי תוכנית שלהב"ת. לצד<br />
תוכנית זו יש יוזמות שונות המופעלות בהיקף מצומצם, ברמת ביה"ס או על ידי חוקרים. אם כי<br />
אין תוכניות רבות. המעטות שדווחנו עליהן הן שונות זו מזו והמידה שבה הן נחקרו באופן<br />
שטתי היא מועטה ביותר. על כן קשה להעריך את מידת ישומן ויעילותן של התוכניות השונות.<br />
לצד הסתייגות זו, מהמחקרים שמצאנו עולה כי מוצעות מספר תוכניות המשלבות אוריינות<br />
כחלק אינטגראלי ממערך הלימודים, כפי שמדווח גם במדינות בעלות הישגים גבוהים<br />
באוריינות.<br />
56