Moderne Rabbinerausbildung in Deutschland und Ungarn - Or-Zse

Als erste Quelle habe ich die Arbeit von Mordechai Eliav und Esriel Hildesheimer über
das Berliner Rabbinerseminar verwendet, die 1996 in Jerusalem herauskam. 17
Hildesheimer schreibt über die Quellen: 18
מפני שמסיבות לא ידועות לא נשאר כנראה ארכיון הסמינר ‏...המקור העיקרי וכמעת היחידי להכנת "
רשימת התלמידים הם הדו''חות השנתיים על פעילות הסמינר –
המקצועית,‏ הכספית,‏ וכו'‏ – שהוכנו על
" ‏.ידי ראש המוסד וחברי ההנהלה
(Freie Übersetzung des Verfassers: "Da das Archiv des Seminars aus unbekannten
Gründen wahrscheinlich nicht erhalten blieb, sind die wichtigste und beinahe einzige
Quelle für die Erstellung einer Hörerliste die Jahresberichte über die Aktivitäten des
Seminars in wissenschaftlicher, finanzieller und anderer Hinsicht. Diese Berichte
wurden vom Rektor und vom Kuratorium des Institutes herausgegeben.")
Hildesheimer ergänzte seine Anmerkungen 19 über die Quellen so:
כדי לקבל את מירב המידע היה צורך לבדוק אנציקלופדיות שונות , פנקסי קהילות שהוצאו בשנים "
האחרונות על ידי
' יד ושם
'."
(Freie Übersetzung des Verfassers: "Um mehr Informationen zu erhalten, war es
notwendig, diverse Enzyklopädien und Gemeindehefte (Memorbücher), die in den
letzten Jahren durch "Yad Vashem' herausgegeben wurden, zu prüfen.")
Die Darstellung der Geschichte des Seminars basiert, außer auf der oben genannten
Publikation, auf dem Artikel von Shulvass in Mirsky. 20
Aus den mir erreichbaren Jahresberichten des Seminars und verstreuten
Korrespondenzen in der Berliner Wochenschrift Die jüdische Presse 21 konnte ich das
vorhandene Material über die Hörer der Anstalt ein wenig ergänzen.
17 S. Anmerkung 2.
18 Eliav, S. 15.
19 Eliav, S. 15-16.
20
משה א'‏ שולוואס,‏ ‏"בית המדרש לרבנים בברלין",‏ מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם,‏ בעריכת שמואל ק.‏ מירסקי,‏ ניו-‏
713. – 689 S. (nachfolgend Shulvass), 1956 ‏"ז יורק תשט
21 S. Bibliographie.
14