13.04.2014 Views

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

א"ל מלה שמענא דהא באליהו לא כתיב ביה ויירא וילך אל נפשו,‏ אלא ‏(מלכים שם)‏ וירא,‏<br />

ראיה חמא,‏ ומה חמא,‏ חמא דהא מכמה שנין אזיל אבתריה מלאך המות ולא אתמסר בידיה,‏ והשתא<br />

וילך אל נפשו.‏ מאי וילך אל נפשו,‏ אלא אזיל לקיומא דנפשא,‏ ומאן איהו,‏ אילנא דחיי לאתדבקא תמן.‏<br />

ת”ח כלהו כתיב את נפשו,‏ והכא כתיב אל נפשו,‏ ורזא דא שמענא דאמר ר'‏ שמעון כל נשמתין<br />

דעלמא כלהו נפקי מההוא נהר דנגיד ונפיק וכלהו נקיט לון ההוא צרורא דחיי.‏ וכד נוקבא אתעברת מן<br />

דכורא כלהו בתיאובתא דתרין סטרין בתיאובתא דנוקבא לגבי דכורא,‏ וכד תיאובתא דדכורא נפקא<br />

ברעותא כדין אינון נשמתין בקיומא יתיר בגין דכלא בתיאובתא ורעו דאילנא דחיי.‏ ואליהו מההוא<br />

רעותא יתיר מבר נש אחרא אתקיים,‏ ובגין כך כתיב אל נפשו,‏ ולא כתיב את נפשו,‏ דהא את נפשו דא<br />

היא נוקבא.‏<br />

ואי תימא אל האשה אמר.‏ כללא דדכר ונוקבא כד איהי גו דכורא,‏ כדין אל האשה אמר.‏ את<br />

האשה,‏ נוקבא בלחודהא בלא כלילו דדכורא.‏<br />

כגוונא דא אל נפשו,‏ דכר בלחודוי.‏ את נפשו,‏ נוקבא בלחודהא.‏ ובגין דאיהו בסטרא דדכורא<br />

יתיר מכל בני עלמא אתקיים בקיומיה יתיר ולא מית כאורח כל בני עלמא,‏ בגין דכלא איהו מאילנא<br />

דחיי ולא מגו עפרא.‏ ובגין דא אסתלק לעילא ולא מית כארח כל ארעא דכתיב ‏(מלכים ב'‏ ב)‏ ויעל<br />

אליהו בסערה השמים.‏<br />

ת”ח מה כתיב,‏ והנה רכב אש וסוסי אש וגו',‏ דהא כדין אתפשט גופא מן רוחא ואסתלק דלאו<br />

כשאר ארח ארעא ואשתאר מלאכא קדישא כשאר קדישי עליונין ועביד שליחותא בעלמא,‏ והא אוקמוה<br />

דנסין דעבד קב”ה בעלמא על ידיה אתעבידו.‏<br />

ת”ח מה כתיב,‏ ‏(שם א'‏ י"ט)‏ וישאל את נפשו.‏ בקדמיתא וילך אל נפשו,‏ כמה דאתמר לקיומא,‏<br />

והכא את נפשו,‏ למותא,‏ אילנא דביה שריא מותא.‏ ותמן אתגלי עלוי קב”ה כד"א ‏(שם)‏ צא ועמדת בהר<br />

וגו'.‏ מה כתיב,‏ ואחר הרעש אש לא באש יי'‏ ואחר האש קול דממה דקה,‏ דא הוא אתר פנימאה דכלא<br />

דמניה נפקין כל נהורין.‏<br />

מה כתיב,‏ ‏(שם)‏ ויהי כשמוע אליהו וילט פניו באדרתו והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו<br />

ויאמר קנא קנאתי.‏<br />

א"ל קב”ה עד אימתי אתה מקנא לי,‏ טרקת גלא דלא<br />

ועלמא לא יכיל למסבלך עם בני נשא.‏<br />

‏[רט ע"ב]‏<br />

יכיל לשלטאה בך מותא,‏<br />

2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />

122

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!