פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
תו ויזכור יוסף את החלומות, אדכר לון בגין דלית נשיו קמי קב”ה, דהא חלמא דאיהו טבא בעי<br />
ב"נ לאדכרא ליה דלא יתנשי וכדין יתקיים, דהא כמה דאתנשי קמיה דב"נ הכי אתנשי עליה.<br />
ת"ח חלמא דלא מתפשר כאגרתא דלא מקריא. ות"ח כיון דלא אדכר כמה דלא ידע, ועל דא מאן<br />
דאתנשי מניה חלמא ולא ידע ליה לא קיימא עליה לאתקיימא. ובגין דא יוסף הוה דכיר חלמיה בגין<br />
לאתקיימא בגין דלא יתנשי מניה חלמא לעלם והוה מחכה ליה תדיר. ויאמר אליהם מרגלים אתם, איהו<br />
דכיר חלמא אבל מלה לא אמר לון אלא מרגלים אתם.<br />
פתח ר' יוסי ואמר (קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין וגו'. הא אוקמוה דכמה אינון סמיכין<br />
בחלמא וממנן דרגין על דרגין עד דחלמין מנהון קשוט כלהו ומנהון דאית בהו קשוט וכדיבו, אבל לאינון<br />
זכאי קשוט לא אתגלי לון מלין כדיבן כלום אלא כלהו קשוט.<br />
ת"ח דניאל מה כתיב ביה, (דניאל ב) באדין לדניאל בחזוא די ליליא<br />
[ר ע"א]<br />
רזא גלי, וכתיב<br />
(דניאל ז) דניאל חלם חזא וחזוי רישיה על משכביה באדין חלמא כתב. ואי אית ביה מלין כדיבן אמאי<br />
איכתוב בין כתובים. אלא לאינון זכאי קשוט בשעתא דנשמתהון סלקין לא מתחברן בהו אלא מלין<br />
קדישין ואודעין ליה מלין דקשוט מלין קיימן דלא מתעקראן לעלמין.<br />
ואי תימא הא תנן דדוד מלכא לא חמא חלמא טבא, הא אשתמע דהוה חמי דוד מלין דלא קשוט.<br />
אלא ודאי כל יומוי הוה אשתדל לאושדא דמין ואגח קרבין, וכל חלמוי לא הוו אלא חלמין בישין<br />
חורבא ושוממותא ודמא ואושידו דמין ולא חלמא דשלם. ואי תימא לבר נש טבא אחזיאו ליה חלמא<br />
בישא, הכי הוא ודאי, כל אינון בישין דזמינין לאדבקא אינון דעברין על פתגמי אורייתא ואינון עונשין<br />
דזמינין לאתענשא בההוא עלמא. ועל דא איהו זכאה אחזיו ליה חלמא בישא כמה דאתמר.<br />
ת"ח דהא תנינן דההוא בר נש דחמי חלמא בעי למפתח פומיה ביה קמי בני נשא דרחמין ליה<br />
בגין דיסליק רעותא דלהון לגביה לטב ויפתחון פומייהו לטב ואשתכח רעותא ומלה כלא לטב. רעותא<br />
דאיהו גו מחשבה שרותא דכלא ומלה דאיהי סיומא דכלא. ועל דא אשתכח דכלא איהו שלימו דכלא<br />
ומלה כדקא יאות ברזא דמהימנותא, ועל דא אשתכח דהא שלימו איהו ברזא עלאה ובגין כך אתקיים<br />
כלא. ובעינן רחימין דבר נש לאתקיימא ההוא פושרא טבא וכלא איהו כדקא יאות. ובגין כך קב”ה אודע<br />
ליה לבר נש כל חד וחד בההוא דרגא דיליה כמה דאיהו וכההוא גוונא דכל חד וחד.<br />
אמר ההוא יודאי ודאי דחלמא לאו איהו אלא לבר נש זכאה דיהא חלמא כדקא חזי.<br />
2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />
95
Change language