13.04.2014 Views

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

פרשת וישלח יעקב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל ( "א תהלים צ ) רבי יהודה פת

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

תאנא בההוא יומא תקיפא ודחילא דבר נש כד מטא זמניה לאסתלקא מעלמא ארבע סטרי עלמא<br />

קיימין בדינא תקיפא ומתערין דינין מארבע סטרין וארבע קטורין נצאן וקטטותא אשתכח בגוייהו ובעיין<br />

לאתפרשא כל חד לסטרוי.‏<br />

כרוזא נפיק ומכרזא בההוא עלמא ואשתמע במאתן ושבעין עלמין.‏ אי זכאה הוא כלהו עלמין<br />

חדאן לקדמותיה,‏ ואי לאו ווי לההוא בר נש ולחולקיה.‏<br />

תאנא בההוא זמנא דכרוזא כריז נפיק חד שלהובא מסטר צפון ואזלא ואתתקד בנהר דינור<br />

ומתפרשא לארבע סטרי עלמא ואוקיד נשמתהון דחייביא,‏ ונפיק ההוא שלהובא וסלקא ונחתא בעלמא,‏<br />

וההוא שלהובא מטא בגדפוי דתרנגולא אוכמא ובטש בגדפוי וקרי לפתחא בין תרעי.‏ זמנא קדמאה קרי<br />

ואמר ‏(מלאכי ג')‏ הנה יום בא ליי'‏ בוער כתנור וגו'.‏ זמנא תניינא קרי ואמר ‏(עמוס ד')‏ כי הנה יוצר הרים<br />

ובורא רוח מגיד לאדם מה שחו.‏ וההוא שעתא יתיב בר נש בעובדוי דסהדין קמיה והוא אודי עלייהו.‏<br />

זמנא תליתאה כד בעיין לאפקא נשמתיה מניה קרי תרנגולא ואמר ‏(ירמיה י')‏ מי לא ייראך מלך הגוים<br />

כי לך יאתה וגו'.‏<br />

אמר רבי יוסי תרנגולא אוכמא למאי נפקא.‏<br />

א"ר יהודה כל מה דעבד קב”ה בארעא כלהו רמיזי בחכמה,‏ בר דבני נשא לא ידעי הדא הוא<br />

דכתיב ‏(תהלים ק"ד)‏ מה רבו מעשיך יי'‏ כלם בחכמה עשית.‏ ומשום דאתעבידו בחכמה כלהו רמיזי<br />

בחכמה.‏ ותרנגולא אוכמא תנינן לית דינא שריא אלא באתר דהוא זיניה,‏ ואוכמא מסטרא דדינא קא<br />

אתי,‏ ובגין כך בפלגות ליליא ממש כד רוחא דצפון אתער חד שלהובא נפיק ובטש תחות גדפוי<br />

דתרנגולא וקרי,‏ וכ"ש באוכמא דאתכוון יתיר מאחרא.‏<br />

אוף הכא בשעתא דדינא דבר נש אתער שארי וקרי ולית דידע ליה בר ההוא בר נש דשכיב.‏<br />

דתנינן בשעתא דבר נש שכיב ודינא שריא עלוי לנפקא מהאי עלמא אתוסף רוחא עלאה ביה מה דלא<br />

הוה ביומוי,‏ וכיון דשריא עלוי ואתדבק ביה חמי מה דלא זכה ביומוי משום דאתוסף ביה ההוא רוחא,‏<br />

וכד אתוסף ביה וחמא נפיק מהאי עלמא הדא הוא דכתיב ‏(שם)‏ תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון,‏<br />

וכתיב ‏(שמות ל"ג)‏ כי לא יראני האדם וחי,‏ בחייהון לא זכאן במיתתהון זכאן.‏<br />

תאנא בשעתא דבר נש חמי גביה קריבוי וחברוי מההוא עלמא ואשתמודע להו וכלהו גליפין<br />

בדיוקניהון כמה דהוו בהאי עלמא,‏ אי זכאה ההוא בר נש כלהו חדאן קמיה ומקדמי ליה שלם.‏ ואי זכאה<br />

2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />

137

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!