פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
פרשת ××ש×× ××¢×§× ×× ×××××× ×צ×× ×× ×ש××¨× ××× ( "× ×ª×××× ×¦ ) ר×× ××××× ×¤×ª
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ת"ח מה כתיב וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וגו'. וירא מנוחה כי טוב, דא תורה<br />
שבכתב. ואת הארץ כי נעמה, דא תורה שבע"פ. ויט שכמו לסבול, למסבל עולא דאורייתא ולאתדבקא<br />
בה יממא ולילי. ויהי למס עובד, למהוי פלח לקב"ה ולאתשא גרמיה בה.<br />
ר' שמעון ור' יוסי ור' חייא הוו קא אזלי מגלילא עלאה לטבריה. אר' שמעון נהך ונשתדל במילי<br />
דאורייתא, דכל מאן דידע לאשתדלא באורייתא ולא אשתדל אתחייב בנפשיה, ולא עוד אלא דיהבי<br />
עליה עולא דארעא ושעבודא בישא דכתיב ביששכר ויט שכמו לסבול. מהו ויט, סטא כד”א (שמואל א'<br />
ח') ויטו אחרי הבצע. מאן דסטא ארחיה וגרמיה דלא למסבל עולא דאורייתא, מיד ויהי למס עובד.<br />
פתח ר' שמעון ואמר (משלי ח') להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. זכאין אינון בני עלמא<br />
אינון דמשתדלי באורייתא, דכל מאן דאשתדל באורייתא אתרחים לעילא ואתרחים לתתא ואחסין בכל<br />
יומא ירותא דעלמא דאתי הדא הוא דכתיב להנחיל אוהבי יש. מאי יש, דא עלמא דאתי דלא פסק<br />
לעלמין, ונטיל אגר טב עלאה דלא זכי ביה ב"נ אחרא, ומאן איהו, יש. ובגין כך רמיז לן שמא דיששכר<br />
דאשתדל באורייתא, יש שכר, דא איהו אגרא דאינון דמשתדלי באורייתא, יש.<br />
כתיב (דניאל ז') חזי הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב. חזי הוית עד די כרסוון רמיו, כד<br />
אתחריב בי מקדשא תרי כרסוון נפלו, תרי לעילא תרי לתתא. תרי לעילא בגין דאתרחקת תתאה<br />
מעלאה, כרסייא דיעקב אתרחקת מכרסייא דדוד, וכרסייא דדוד נפלת הה"ד (איכה ב) השליך משמים<br />
ארץ. תרי כרסוון לתתא, ירושלם ואינון מארי דאורייתא, וכרסוון דלתתא כגוונא דכרסוון דלעילא,<br />
מריהון דאורייתא היינו כרסייא דיעקב, ירושלם היינו כרסייא דדוד. ועל דא כתיב עד די כרסוון ולא<br />
כרסיא, כרסוון סגיאין נפלו, וכלהו לא נפלו אלא בעלבונה דאורייתא.<br />
ת"ח כד אינון זכאי קשוט משתדלי באורייתא כל אינון תוקפין דשאר עמין וכל חילין דלהון<br />
אתכפיין ולא שלטין בעלמא, ויש אזדמן עלייהו לסלקא לון על כלא. ואי לאו חמור גרמא לון לישראל<br />
למיהך בגלותא ולמנפל ביני עממיא ולמשלט עלייהו. וכל דא אמאי, בגין וירא מנוחה כי טוב ומתקנא<br />
קמיה, ויכיל למרווח בגינה כמה טבין וכמה כסופין וסטא אורחיה דלא למסבל עולא דאורייתא. בג"כ<br />
ויהי למס עובד.<br />
כתיב (שיר ז') הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים וגו'. הדודאים, אלין<br />
אינון דאשכח ראובן כד”א (בראשית ל') וימצא<br />
[רמג ע"א]<br />
דודאים בשדה.<br />
2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />
204
Change language