פרשת ואלה שמות

מן שפחה
והישר בעיניו תעשה,‏ דא צדיק דכתיב ‏(תהלים
‏[סא ע"א]‏
גבירתה,‏ דגרים לצדיק דיתדבק בשפחה.‏
והא אוקימנא מלי כמה דכתיב ‏(משלי
ל"ד:‏‎16‎‏)‏ עיני יי'‏ אל צדיקים,‏ לאסתמרא
ל':‏‎23‎‏)‏ ותחת שפחה כי תירש
והאזנת למצותיו,‏ דא נצח לאסתמרא דלא ישקר ביה דלא יעול לרשימא דא בגויה ולא
ישקר ביה בנצח דכתיב ‏(שמואל א'‏ ט"ו:‏‎29‎‏)‏ וגם נצח ישראל לא ישקר.‏ ומאן דנטיר האי קיים
מצותיו דכתיב ‏(שמות
ל"ד:‏‎14‎‏)‏ כי לא תשתחוה לאל אחר.‏
[326 .p] ושמרת כל חקיו,‏ דא הוד לאסתמרא מן זונה.‏
ואזלא הא כמה דתנינן אמר רבי
יהודה מאי דכתיב ‏(תהלים מ"ה:‏‎4‎‏)‏ תגור חרבך על ירך
גבור הודך והדרך.‏ אלא כל מאן דמזרז גרמיה ושוי דחילו דחרבא שננא תקיפא לקבליה.‏ על
ירך,‏ מאי על ירך,‏ דא רשימא קדישא כד”א ‏(בראשית כ"ד:‏‎2‎‏)‏ שים נא ידך תחת ירכי.‏
ד"א חגור חרבך על ירך גבור,‏ כלומר זריז ואתקיף יצרך בישא דאיהו חרבך.‏ על ירך,‏ על
ההוא רשימא קדישא לנטרא ליה.‏ ואי נטר
ומאן לבושוי דקב”ה,‏ הוד
וכדין אתדבק בר נש במלכא קדישא כדקא יאות.‏
327] [p. מכאן
עליך כי אני יי'‏ רופאך.‏
ליה כדין אקרי גבור וקב”ה אלביש ליה בלבושוי,‏
ונצח דכתיב ‏(תהלים ק"ד:‏‎1‎‏)‏ הוד והדר לבשת,‏ אוף הכא הודך והדרך.‏
ולהלאה כל המחלה אשר שמתי במצרים,‏ דא מלכא קדישא,‏ לא אשים
ועל דא אזהר לון על ההוא מלה ממש דיהיב ורשים בהו ולא יתיר,‏ דעד כען לא
אתייהיבת להו אורייתא,‏ אלא כיון דכתיב שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו,‏ מיד ויאמר אם
שמוע תשמע לקול יי'‏ אלהיך וגו'.‏
ת”ח כד בעא לאזהרא לישראל על אורייתא בכמה מלין משיך להו בכמה משיכין
דחביבותא כבר נש דמשיך בריה לבי רב.‏ ות"ח לא בעא קב”ה למיהב להו אורייתא עד דקריבו
בהדיה.‏ ובמה קריבו בהדיה,‏ בגלוייא דרשימא דא כמה דאתמר.‏
אמר ר'‏ יהודה לא קריבו ישראל לטורא דסיני עד דעאלו בחולקא דצדיק וזכו ביה.‏ מנלן,‏
דכתיב ‏(שמות י"ט:‏‎1‎‏)‏ ביום הזה באו מדבר סיני,‏ ביום הזה דייקא,‏
וכתיב ‏(ישעיהו כ"ה:‏‎9‎‏)‏ ואמר
ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יי'‏ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.‏
© 2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.
122