פרשת ×××× ×©××ת
פרשת ×××× ×©××ת
פרשת ×××× ×©××ת
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
טלא קדישא מעתיקא סתימאה ומלייה לרישיה דזעיר אפין אתר דאקרי שמים, ומההוא טלא<br />
דנהורא עלאה קדישא הוה נגיד ונחית לתתא, וכד הוה נחית הוה מתפרש גלידין גלידין ואקריש<br />
לתתא הה”ד דק ככפור על הארץ.<br />
כל אינון בני מהימנותא נפקי ולקטי ומברכאן שמא עלאה עליה וההוא מנא הוה סליק<br />
ריחא ככל בוסמין דגנתא דעדן דהא ביה אתמשך ונחית לתתא. שויוה לקמיהו, בכל טעמא<br />
דאינון בעו הכי טעימין ומברכין למלכא עלאה וכדין מתברך במעוי והוה מסתכל וידע לעילא<br />
ואסתכי בחכמתא עלאה, ועל דא אקרון דור דעה, ואלין הוו בני מהימנותא ולהון אתיהיב<br />
אורייתא לאסתכלא בה ולמנדע ארחהא.<br />
ואינון דלא אשתכחו בני מהימנותא מה כתיב בהו, (במדבר י"א:8) שטו העם<br />
ולקטו וגו'. מאי שטו, שטותא הוו נסבי לגרמייהו בגין דלא הוו בני מהימנותא. מה כתיב בהו,<br />
וטחנו ברחים או דכו במדוכה וגו'. מאן אטרח [סג ע"א] לון כל האי, אלא אינון דלא הוו בני<br />
מהימנותא.<br />
כגוונא דא אינון דלא מהימני ביה בקב”ה לא בעאן לאסתכלא בארחוי ואינון בעאן<br />
לאטרחא גרמייהו כל יומא בתר מזונא יממא ולילי דלמא לא סליק בידייהו פתא דנהמא. מאן<br />
גרים לון האי, בגין דלא אינון בני מהימנותא. אוף הכא שטו בשטותא דגרמייהו ובעאן<br />
לאטרחא עליה, טחנו [340 .p] ברחים או דכו במדוכה וגו'. בתר כל טרחא דא לא סליק בידייהו<br />
אלא דכתיב והיה טעמו כטעם לשד השמן, ולא יתיר. מאן גרים לון האי, אינון דלא הוו בני<br />
מהימנותא.<br />
אמר רבי יוסי מאי לשד השמן. איכא דאמרי דליש במשחא כתרגומו, ואיכא דאמרי מה<br />
השד אתחזר לכמה גוונין, אוף מנא אתחזר לכמה גוונין.<br />
רבי יהודה אמר לשד השמן יניקא דמשחא.<br />
רבי יצחק אמר איש לפי אכלו לקטו. וכי מאן דאכיל קמעא לקיט קמעא ומאן דאכיל<br />
יתיר לקיט יתיר, והא כתיב ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר. אלא לפום אינון דאכלין<br />
לקטין, משמע אכלו מאן דהוה אכיל ליה ובגיני כך לא כתיב אכילתו.<br />
מאי קא מיירי, אחיד בר נש בעבדא או באמתא וסבור דאיהו דיליה. אתא חבריה ואמר<br />
האי עבד דילי הוא. קריבו קמיה דמשה לדינא, אמר לון כמה נפשין בביתיה דדין וכמה נפשין<br />
[p. 339]<br />
בביתך, אמ' כך וכך, וההוא שעתא אמר לון משה לקטו מחר וכל חד מנייכו ייתי לגבאי. למחר<br />
נפקו ולקטו ואיתון קמי משה, שוויין קמיה מנא, הוא מדיד ליה. אי ההוא עבדא דדין אשכח<br />
חד עומרא דעבדא בההוא מנא וחד עומרא לכל נפשא ונפשא מביתיה, ומדיד לדין ואשכח<br />
© 2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />
127
Change language