פרשת ואלה שמות

ולא יכלה עוד הצפינו,‏ דעד ההוא שעתא לא אשתמודע מלוליה בקב"ה,‏ וכתיב משה
ידבר והאלהים יעננו בקול.‏
הברית איהו.‏
ותקח לו תבת גומא,‏ רמז על הארון דלוחות קיימא עאלין בגויה.‏ תיבת גומא ארון
ותחמרה בחמר ובזפת,‏ דההוא תיבה דאיהו ארון הוה מחופה מלגו ומלבר.‏
רבי יהודה אמר דא היא אורייתא דהחמירה קב”ה במצות עשה ובמצות לא תעשה.‏
ותשם בה את הילד,‏ אלו ישראל כד”א ‏(הושע
י"א:‏‎1‎‏)‏ כי נער ישראל ואהבהו.‏
ותשם בסוף,‏ דלא הוו פקודי אורייתא חומרא למעבד עד סוף דעאלו ישראל לארעא
לסוף ארבעין שנין.‏
[54 .p] על שפת היאור,‏ על מימרא דאינון דמורים אורייתא וחוקה לישראל.‏
לעלמין.‏
בו.‏
וילך איש,‏ דא קב”ה דכתיב יי'‏ איש מלחמה.‏
מבית לוי,‏ דא קב”ה,‏ אתר דחכמה עלאה וההוא נהר מתחברין כחדא ולא מתפרשין
מבית לוי דא שארי לויתן לחידו בעלמא הה”ד ‏(תהלים ק"ד:‏‎26‎‏)‏ לויתן זה יצרת לשחק
ויקח את בת לוי,‏ דא קב”ה,‏ אתר דנהירו דסיהרא נהיר.‏
ותהר האשה ותלד בן,‏ האשה ודאי כד”א לזאת יקרא אשה.‏ בקדמיתא בת ‏[יב ע"א]‏
והשתא אשה,‏ אלא הכי אוליפנא אתתא עד
אתקריאת אשה,‏ והכא בת ואשה,‏ כלא חד דרגא איהו.‏
לא אזדווגת אתקריאת בת פלוני,‏ בתר דאזדווגת
[55 .p] ותצפנהו שלשה ירחים,‏ אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא.‏ ומאי נינהו,‏
תמוז אב טבת.‏ מאי קא משמע,‏ דעד לא נחת משה לעלמא שכיח הוה איהו לעילא,‏ ועל דא
אזדווגת ביה שכינתא מיומא דאתיליד.‏ מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקיא שכיחין אינון
לעילא עד לא יחתון לעלמא.‏
ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גומא.‏ מאי ותקח לו תבת גומא,‏ דחפת ליה
בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בין ימא רבא במיא דכתיב ‏(תהלים ק"ד:‏‎25‎‏)‏
שם רמש ואין מספר,‏ והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו דסטרא דיובלא יקירא דתרין
גוונין חוור ואוכם,‏ ואחווא ליה למישט בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא.‏
[56 .p] ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור,‏ דא איהי דאתיא מסטרא דשמאלא דדינא
קשיא כד”א לרחוץ על היאור,‏ על היאור דייקא ולא על הים.‏ ואי תימא והא כתיב ‏(שמות י"ז:‏‎5‎‏)‏
© 2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.
22