פרשת ואלה שמות

בגין כך כד חמא משה לסמאל נחית לסיועא דעמלק אמר משה ודאי האי נער לקבליה
דישליט עליה לנצחא ליה,‏ מיד [360 .p] ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם
בעמלק,‏ דילך הוא האי קרבא דלתתא ואנא אזדרז לקרבא דלעילא.‏ בחר לנו אנשים,‏ זכאין בני
זכאין דיתחזון למהך עמך.‏
אמר ר'‏ שמעון בשעתא דנפק יהושע נער אתער נער דלעילא ואתתקן בכמה תיקונין
בכמה זיינין דאתקנת ליה אמיה לקרבא דא לנקמא נוקמא דברית,‏ והיינו ‏(ויקרא כ"ו:‏‎25‎‏)‏ חרב
נוקמת נקם ברית.‏ ודא הוא רזא דכתיב ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב,‏ לפי חרב
ודאי,‏ ולא לפום רומחין
וזיינין אלא ההיא דאקרי חרב נוקמת.‏ ומשה אתתקן לקרבא דלעילא.‏
וידי משה כבדים,‏ כבדים ממש,‏ יקירין קדישין לא אסתאבו לעלמין,‏ יקירין דאתחזון
לאגחא בהו קרבא דלעילא.‏
ויקחו אבן וישימו תחתיו,‏ בגין דישראל שריין בצערא ויהא עמהון בצעריהון.‏
ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה.‏ אמונה,‏ מהימנותא ודאי.‏
וכי על דאהרן וחור סמיכו לידוי הוו ידוי אמונה,‏ אלא משה כלא בחכמתא עביד.‏ אהרן וחור,‏
דא מסטרא דיליה ודא מסטרא דיליה וידוי באמצעיתא
ועל דא ויהי ידיו אמונה.‏ אהרן [361 .p]
בגין דיתער סטרא דיליה וחור דיתער סטרא דיליה והוו אחידן בידוי מכאן ומכאן לאשכחא
סיועא לעילא.‏
והיה כאשר ירים משה ידו.‏ כאשר ירים,‏ דזקיף ימינא על שמאלא ואתכוון בפריסו
דידוי.‏ וגבר ישראל,‏ ישראל דלעילא.‏
דמשה
וכאשר יניח ידו וגבר עמלק,‏ בשעתא דישראל לתתא משתככי מצלותא לא יכלין ידוי
למיקם בזקיפו וגבר עמלק.‏ מכאן אוליפנא אע”ג דכהנא בעי לקרבנא לתקנא גרמיה
בכלא ישראל בעיין לאשתכחא בצלותיהון עמיה.‏
תאנא בקרבא דא דעמלק אשתכחו עלאין ותתאין
ועל דא ויהי ידיו אמונה,‏ מהימנותא
כדקא חזי.‏ ויהי ידיו,‏ ויהיו מבעי ליה.‏ אלא בגין דתליא כלא בימינא כתיב ויהי,‏ [362 .p] וכתיב
ידו בגין דהוא
עקרא דכלא דכתיב ‏(שמות ט"ו:‏‎6‎‏)‏ ימינך יי'‏ נאדרי בכח.‏
ויאמר יי'‏ אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר
עמלק.‏ ת”ח מה כתיב
לעילא,‏ ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.‏ ויחלוש,‏ ויהרוג מבעי
© 2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.
135