פרשת ×××× ×©××ת
פרשת ×××× ×©××ת
פרשת ×××× ×©××ת
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
[383 .p] וישמע יתרו. פתח ואמר (תהלים י"ח:1) על כן אודך בגוים יי' ולשמך אזמרה.<br />
דוד מלכא אמר דא ברוח קדשא בשעתא דחמא דהא יקרא דקב”ה לא אסתלק בסליקו<br />
לאתיקרא בעלמא אלא מסטרא דשאר עמין. ואי תימא הא קב”ה לא אתייקר בעלמא אלא<br />
בגיניהון דישראל, הכי הוא ודאי דהא ישראל אינון הוו יסודא דשרגא לאנהרא. אבל כד שאר<br />
עמין אתאן ואודן ליה בשעבודא דיקרא דקב”ה כדין אתוסף יסודא דשרגא ואתתקף על כל<br />
עובדוי בחבורא חדא ושליט קב”ה בלחודוי עילא ותתא.<br />
כגוונא דא כל עלמא דחילו ואימתא נפל עלייהו מקמי קב”ה, וכיון דאתא יתרו דאיהו<br />
כומרא עלאה דכל טעוון אחרנין כדין אתתקף ושליט יקרא דקב”ה על כלא, בגין דכל עלמא כד<br />
שמעו שמע גבורתיה דקב”ה זעו וכלהו הוו מסתכלן ביתרו דאיהו חכים ורב ממנא דכל טעוון<br />
דעלמא. כיון דחמו דאיהו אתא ופלח ליה לקב”ה<br />
ואמר עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים,<br />
כדין כלהו אתרחקו מפולחניהון וידעו דהא לית לון ממשו. כדין אתייקר שמא קדישא דקב”ה<br />
בכל סטרין. ועל דא אתרשים פרשתא דא באורייתא ושירותא דפרשתא הוה ביה.<br />
יתרו חד מחכימין דפרעה הוה. תלת חכימין הוו ליה לפרעה, חד יתרו וחד איוב וחד<br />
בלעם. חד יתרו דלא הוה פולחנא וממנא ושמשא וככבא דשליט על שולטניה דלא הוה ידע<br />
פולחנא דאתחזי ליה וההוא שמושא דיליה. בלעם הוה חרשא בכל זיני חרשין בין בעובדא בין<br />
במלה.<br />
[384 .p] איוב הוה דחיל בדחילו, ובההוא דחילו הוה עקרא דיליה. בגין דמלה דלעילא<br />
בין דקדושה בין דסטרא אחרא לא יכיל בר נש לאמשכא רוחא דלעילא לתתא ולמקרב גביה אי<br />
לא בדחילו, ויכוין לביה ורעותיה בדחילו ותבירו דלבא וכדין ימשיך לתתא רוחא דלעילא<br />
ורעותא דאצטריך. ואי לא ישוי לביה ורעותיה בדחילו לההוא סטרא לא יכיל לאדבקא רעותיה,<br />
בר להני טופסי דקיקין ולא בכלהו בגין דאית בהו שליטין דאצטריך לגבייהו רעותא דלבא<br />
ודחילו, כ"ש אינון מלין עלאין דאצטריך דחילו ואימתא ורעותא.<br />
יתרו אצטריך פולחניה דההוא סטרא בין בזמנא דאצטריך ליה לבר נש בין בזמנא דלא<br />
אצטריך ליה בגין דההוא סטרא יהא דביק לגביה בשעתא דאצטריך ליה. בלעם באינון חרשין<br />
כמה דאתמר. איוב בסגיאו דההוא דחילו דיליה אהדר במצרים למדחל מקמי קב"ה כד חמא<br />
אינון גבורן ונסין דעבד קב”ה במצרים. יתרו לא אהדר בכל דא עד דנפקו ישראל ממצרים וכל<br />
אינון קשרין וטפסין דקשירו מצראי לא כלום ונפקו, ולבתר דטבע לון בימא כדין תב ואהדר<br />
לפולחנא דקב”ה.<br />
בלעם לא תב ולא אהדר דטנופא דסטרא אחרא הוה מתדבק ביה. ועם כל דא<br />
אסתכלותא דמרחוק הוה מסתכל בגו ההוא טנופא ואתדבקותא דסטרא אחרא דהא בסטרא<br />
© 2008 Zohar Education Project, Inc. All rights reserved.<br />
144