GÉNESIS Bereshit

los que Dios me ha dado ‏.״aquí Díjole entonces: Acércamelos״ que losbendeciré 10 Los״.‏ ojos de Israel estaban ya velados por la vejez y no podíadistinguir. Se los aproximó y él los besó, abrazándoles. 11 Dijo Israel a Yosef:Volver‏¡״ a ver tu rostro ya ni me lo imaginaba, y he aquí que el Eterno me hahecho ver también tu ״!‏descendencia 12 Mas Yosef los retiró de sus rodillasechándose de rostro al suelo. 13 Y tomando a ambos, a Efraim a su derecha, estoes a la izquierda de Israel, y a Menashé a su izquierda o sea, a la derecha de Israeltornó a acercárselos. 14 Empero Israel trastrocó la posición de sus manos,posando su diestra sobre la cabeza de Efraim, que era el menor, y su siniestrasobre la cabeza de Menashé, que era el mayor; 15 y bendijo a Yosef diciendo:El״ Eterno Dios, cuyas sendas mis padresAbraham e Itzjak siguieron,el Eterno Dios que es mi pastordesde mi cuna hasta el día de hoy,16 el ángel de mi guarda que de todo mal me redime,a estos niños bendiga e invocándolesmi nombre quede invocado, así comotambién el de mis padres Abraham e Itzjak, de manera que״.‏Tierra en multitudes proliferen en la17 Como advirtiera Yosef que su padre posaba la mano derecha sobre lacabeza de Efraim, parecióle mal y, tomando la mano de su padre para trasladarlade la cabeza de Efraim a la de Menashé,וַיֹּאמַר,‏ קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם ‏.מח,י וְעֵינֵי יִשְׂ‏ רָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן,‏ לֹא יוּכַל לִרְאוֹת;‏וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו,‏ וַיִּשַּׁ‏ ק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם ‏.מח,יא וַיֹּאמֶר יִשְׂ‏ רָאֵל אֶל-יוֹסֵף,‏ רְאֹהפָנֶיךָ‏ לֹא פִלָּלְתִּי;‏ וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים,‏ גַּם אֶת-זַרְעֶךָ‏ ‏.מח,יב וַיּוֹצֵא יוֹסֵףאֹתָם,‏ מֵעִם בִּרְכָּיו;‏ וַיִּשְׁ‏ תַּחוּ לְאַפָּיו,‏ אָרְצָה ‏.מח,יג וַיִּקַּח יוֹסֵף,‏אֶת-שְׁ‏ נֵיהֶם--אֶת-אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂ‏ מֹאל יִשְׂ‏ רָאֵל,‏ וְאֶת-מְנַשֶּׁ‏ ה בִשְׂ‏ מֹאלוֹ מִימִיןיִשְׂ‏ רָאֵל ‏;וַיַּגֵּשׁ,‏ אֵלָיו ‏.מח,יד וַיִּשְׁ‏ לַח יִשְׂ‏ רָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁ‏ ת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם,‏וְהוּא הַצָּעִיר,‏ וְאֶת-שְׂ‏ מֹאלוֹ,‏ עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁ‏ ה ‏:שִׂ‏ כֵּל,‏ אֶת-יָדָיו,‏ כִּי מְנַשֶּׁ‏ ה,‏הַבְּכוֹר ‏.מח,טו וַיְבָרֶךְ‏ אֶת-יוֹסֵף,‏ וַיֹּאמַר:‏ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁ‏ ר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו,‏אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי,‏ מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה ‏.מח,טז הַמַּלְאָךְ‏הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע,‏ יְבָרֵךְ‏ אֶת-הַנְּעָרִים,‏ וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁ‏ מִי,‏ וְשֵׁ‏ ם אֲבֹתַי אַבְרָהָםוְיִצְחָק;‏ וְיִדְגּוּ לָרֹב,‏ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ ‏.מח,יז וַיַּרְא יוֹסֵף,‏ כִּי-יָשִׁ‏ ית אָבִיו יַד-יְמִינוֹעַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו;‏ וַיִּתְמֹךְ‏ יַד-אָבִיו,‏ לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַלרֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁ‏ ה ‏.מח,יח וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו,‏ לֹא-כֵןאָבִי:‏ כִּי-זֶה הַבְּכֹר,‏ שִׂ‏ ים יְמִינְךָ‏ עַל-‏