להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשנים,‏ אך גם בתום תקופה זו יפחת התקציב בכמה מאות מיליוני שקלים מהיקפו1999-3, בטרם הוטלו הקיצוצים.‏ כתוצאה מן הקיצוץ נאלצים המוסדות האקדמייםהמתוקצבים לצמצם את מספר המועסקים בהם;‏מדיניות ות״ת בשנים האחרונות היתה להפנות את הגידול בביקוש להשכלהגבוהה לעבר הפריפריה והמכללות.‏ מדיניות זו באה,‏ בין היתר,‏ לידי ביטוי בהגבלתמספר הסטודנטים שהאוניברסיטאות הוותיקות רשאיות לקבל מדי שנה.‏ יש לצייןשהאוניברסיטה העברית הוגבלה בנושא זה יותר מכל אוניברסיטה אחרת,‏ ומספרהסטודנטים הלומדים בה לא גדל כמעט בשנים האחרונות ‏(ראה איור 8). הדברמצמצם יותר את היצע המשרות לעובדים משכילים באוניברסיטה.‏•איור 8: הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות,‏ תש׳׳ן-תשס״ה:‏שיעור הגידול הנמון של האוניברסיטה העברית ביחס לאוניברסיטאות אחרותהטכניוןהאוניברסיטה אוניברסיטת סה״כ אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת העבריתתל אביב בר-אילן חיפה בן-גוריון מקור:‏ דו׳׳ח ות״ת 2004/5.מכאן עולה כי הבעיה העיקרית שמונעת את התפתחות סקטור ההשכלה הגבוההבירושלים,‏ קשורה להחלטות ות״ת על סדר העדיפויות במערכת ההשכלה הגבוהה.‏תהליכי צמצום הסגל והגבלת הגידול במספרי התלמידים באוניברסיטה העברית,‏והמגבלה על הקמת מוסדות אקדמיים מתוקצבים נוספים מאידך-גיסא,‏ מצמצמיםמאוד את פוטנציאל ההיצע של משרות לעובדים משכילים בסקטור זה.‏103