להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמן הנתונים עולה כי בשנת 2002 השתוותה תל-אביב לירושלים ואף עברה אותה מעטבמספר המשתתפים בכנסים.‏ מצבה של ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט,‏ השתפר מאז,‏אם-כי טרם פורסמו נתונים על כך.‏ ראוי לציין שהירידה במספר הכנסים,‏ ויתרה מכךבמספר המשתתפים,‏ לא החלה בשנת 2000 אלא ב-‏‎1997‎‏.‏ ניתן אולי להסביר זאת בסיום״עידן האופוריה״ שבא בעקבות הסכמי-אוסלו ‏(לאחר רצח רבין,‏ פיגועי האוטובוסים,‏מהומות מנהרת הכותל,‏ ועוד)‏ — מה שעולה בקנה אחד עם הדעה שתעשיית הכנסיםרגישה במיוחד לתנאים של אי-ודאות.‏ניתוח והמלצותAשובל (1998) מציין שבע אסטרטגיות הקשורות בפיתוח תיירותי,‏ אשר ערים שונותבעולם נקטו כדי לשקם את מרכזיהן:‏1. בנייה אינטנסיבית של בתי-מלון במרכז;‏2. פיתוח אטרקציות תרבותיות,‏ כגון מוזיאונים וכדי;‏3. שיקום רבעים היסטוריים;‏בניית מרכזי-כינוסים;‏.5 הקמת קניוני-בילוי מטיפוס ;(FMP) Festival Market Place6. בניית מתחמים המשלבים מסחר ומגורים;‏7. אירוח אירועי-על .(mega-events)על-פי שובל,‏ ערים רבות בעולם אכן מנסות לשחזר את אותם סיפורי-הצלחה ולחזור עלאותן נוסחאות פיתוח תיירותי — ולצבור את אותו ״אוסף גביעים״(‏collection .(trophyהעיר בולטימור היא חלוצה בכל הנוגע להתחדשות עירונית,‏ ובפרט בהסבת שימושי-‏קרקע למטרות תיירות ופנאי.‏ התכניות לכך הוכנו עוד בשנות ה-‏‎60‎ ובוצעו בשנות ה-‏‎70‎‏.‏הוקם מוזיאון,‏ מרכז-כינוסים,‏ קניון-בילוי ,FMP אקווריום,‏ מלון ענק,‏ ועם הזמן נבנובה מוזיאונים נוספים.‏ ההצלחה המשיכה להאיר לה פנים גם בשנות ה-‏‎80‎ וה-‏‎90‎ בעזרתהשקעות ציבוריות ופרטיות.‏ יחד עם זאת,‏ כפי שמציין 2002) w ( L a , טוענים המבקרים כיהשיקום וההתחדשות במרכז בולטימור לא תרמו הרבה לעיר בכללה,‏ ובפרט לא לשכונותהעוני הסמוכות לה.‏בדברנו על ירושלים,‏ נתייחס להלן למרבית האסטרטגיות הנזכרות לעיל,‏ אך נציין כילעולם אין ערובה לכך שניתן לשחזר הצלחה של עיר אחת בעיר אחרת.‏ בטרם נדבר על186