××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

More documents

Recommendations

Info

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללוח 2: הגירעון התקציבי הפלסטיני,‏ 2005-2000במיליארדי דולרבאחוזים מהגירעוןגירעון מצטבר 100% 3.7תמיכה תקציבית מהגופים התורמים 54% 2.041% 1.5מזה:‏ מענקים 13% 0.5הלוואות המקור:‏ הבנק העולמי:‏ West Bank and Gaza: Country Economic Memorandum136נספח 2: ירושלים הפלסטינית - רקע היסטורילאורך המאה ה-‏‎20‎ פקדו את ירושלים כמה תהפוכות פוליטיות.‏ לתהפוכות אלו היתההשפעה מכרעת על התפתחותה של העיר,‏ הן בשל המצב הגיאוגרפי שהמציאות הפוליטיתיצרה,‏ והן בשל האינטרסים של הריבון השולט בעיר.‏ תכנון מודרני של העיר החל רקלאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה.‏ מתום המלחמה ועד1948 היתה העיר מאוחדת תחת שלטון בריטי,‏ ובשנים 1967-1948 היה חלקה המזרחי,‏כולל העיר העתיקה,‏ תחת שלטון ירדני,‏ ואילו חלקה המערבי,‏ עם מובלעת הר הצופיםהיה נתון תחת שלטון ישראל.‏ מיוני 1967 שבה ירושלים להיות עיר אחת,‏ והפעם תחתשלטון ישראל.‏ בכל שלוש התקופות הוזנח פיתוח העיר המזרחית,‏ בכל תקופה מסיבותאחרות,‏ בעוד שחלקה המערבי המשיך להתפתח.‏בתחילת תקופת המנדט הבריטי,‏ היה שטחה המוניציפלי של העיר 12.9 קמ״ר,‏מתוכם תפסה העיר העתיקה 59%. עד לסוף תקופה זו(‏‎1948‎‏)‏ גדל השטח והגיע ל-‏‎40.5‎קמ״ר,‏ כאשר רוב הגידול נבע מהגירה יהודית העירה.‏ לבריטים היו כמה תכניות פיתוחלירושלים?‏ הראשונות הוכנו בשנים 1918 ו-‏‎1919‎‏.‏ תכניות אלה לא היו מפורטות,‏ אלאהתוו קווי-יסוד לבנייה בעיר,‏ בעיקר מנקודת-ראות ארכיטקטונית,‏ ופחות מתוך ניסיוןלפתור בעיות אורבאניות.‏ לפי תכניות אלה העיר העתיקה היתה המרכז האורבאני שלהעיר,‏ הבנייה בקרבת החומות נאסרה לחלוטין,‏ והבנייה מזרחה הוגבלה.‏ הגבלות אלו,‏הן שהחלו ליצור את הניגוד בין פיתוח העיר המזרחית לפיתוח העיר המערבית.‏ בשנת1922 ובשנת 1930 יצאו שתי תכניות נוספות,‏ בניסיון להתאים את התכניות הקיימותלהתפתחות העיר ולתכנון הכלל-ארצי.‏ תכניתו של Kendall משנת 1944 היתה הראשונה4051 ראו 8c Noble,Efrat (1988): J6
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשהציגה תפיסה כוללת של התכנון העירוני,‏ מעבר לשימורם של החלקים העתיקים.‏בתכניתו הפכה ירושלים למרכזה של ארץ-ישראל,‏ בהיותה צומת מרכזי בין צפון לדרוםובין מערב למזרח.‏ מטרתו היתה לתכנן את העיר כבירה,‏ כעיר בעלת פונקציות מנהליות,‏פוליטיות ומדעיות-השכלתיות.‏ בשנת 1948, כשעזבו הבריטים את ארץ-ישראל,‏ השפעתםעל תכנון העיר היתה בעיקרה ארכיטקטונית.‏ חותם בריטי זה מורגש בירושלים עד עצםהיום הזה.‏עם עזיבת הבריטים וההכרזה על הקמת מדינת-ישראל,‏ פרצה מלחמת העצמאות,‏שהסתיימה בהסכם הפסקת האש.‏ לפי הסכם זה חולקה ירושלים לשלושה:‏ החלק המזרחישכלל את העיר העתיקה,‏ נותר תחת שלטון ירדני;‏ החלק המערבי וכן הר הצופים היו תחתשלטון ישראל;‏ כמו כן הוכרז על שטחים שאינם בשליטתו של אף אחד מהצדדים ‏(״שטחההפקר״).‏ ירושלים הפכה לעיר-ספר הן בממלכה ההאשמית והן בישראל.‏ ההתייחסותהשונה של הישראלים ושל הירדנים לירושלים,‏ הביאה להתחזקות הניגודים בין שניחלקי העיר.‏ ישראל הכריזה על ירושלים כבירתה והתחילה להעביר אליה את המוסדותהשלטוניים.‏ עקב כך נמשך פיתוחה של ירושלים המערבית כעיר מרכזית - אם כי לאבקצב מהיר - ותכנית לפיתוח העיר הוצגה בשנת 1959. לעומת ירושלים המערבית,‏איבדה ירושלים המזרחית את מרכזיותה לטובת הבירה הירדנית,‏ עמאן.‏ תכנית ירדניתלירושלים הוזמנה אצל Kendall והוצגה ב-‏‎1964‎‏,‏ אך התוצאות הגיאו-פוליטיות שלהמלחמה בין ישראל לירדן בשנת 1967, לא אפשרו לתכנית זו להתממש.‏מאז המלחמה שולטת ישראל בכל שטח העיר.‏ שטחה המוניציפאלי של ירושלים הוגדרמחדש,‏ במגמה שהוא יכלול שטח גדול ככל הניתן ושמספר התושבים הערבים יהיה קטןככל הניתן.‏ שטח זה עומד כיום על 126 קמ״ר,‏ כמעט פי עשרה משטחה עם תחילת שלטוןהמנדט הבריטי(מקור:‏ אתר האינטרנט של עיריית-ירושלים).‏ מלבד הפיתוח הסמלי שלהרובע היהודי בעיר העתיקה,‏ החלה ישראל בבניית שכונות המיועדות למגורי יהודיםגם בשטחים שהיו תחת שלטון ירדן.‏ מסיבות פוליטיות,‏ הפיתוח של הצד הפלסטיניזכה לעדיפות נמוכה.‏ סלילה של כבישים המחברים את ירושלים לערים אחרות בישראלובגדה המערבית,‏ תרמה לעיר,‏ ובמיוחד לצידה המערבי.‏מבחינה דמוגראפית,‏ במהלך כל המאה ה-‏‎20‎ עד לאיחוד העיר תחת שלטונה שלישראל,‏ גדל בהתמדה חלקם של היהודים בעיר והגיע לכ-‏‎74%‎‏.‏ מאמצע שנות ה-‏‎70‎ החלחלקם לרדת,‏ והוא ממשיך לרדת עד היום.‏לסיכום:‏ במשך שנים רבות סבלה העיר המזרחית מפיתוח מוגבל או מהזנחה,‏ בעודשהעיר המערבית מתפתחת ‏(אם כי לא תמיד באותו קצב).‏ התרחיש הגיאו-פוליטי שלפיו406
Page 1:
כל הזכויות שמורות ל
Page 5 and 6:
Page 7 and 8:
Page 9 and 10:
Page 11 and 12:
Page 13 and 14:
Page 15 and 16:
Page 17 and 18:
Page 19 and 20:
Page 21 and 22:
Page 23 and 24:
Page 25 and 26:
Page 27 and 28:
Page 29 and 30:
Page 31 and 32:
Page 33 and 34:
Page 35 and 36:
Page 37 and 38:
Page 39 and 40:
Page 41 and 42:
Page 43 and 44:
Page 45 and 46:
Page 47 and 48:
Page 49 and 50:
Page 51 and 52:
Page 53 and 54:
Page 55 and 56:
Page 57 and 58:
Page 59 and 60:
Page 61 and 62:
Page 63 and 64:
Page 65 and 66:
Page 67 and 68:
Page 69 and 70:
Page 71 and 72:
Page 73 and 74:
Page 75 and 76:
Page 77 and 78:
Page 79 and 80:
Page 81 and 82:
Page 83 and 84:
Page 85 and 86:
Page 87 and 88:
Page 89 and 90:
Page 91 and 92:
Page 93 and 94:
Page 95 and 96:
Page 97 and 98:
Page 99 and 100:
Page 101 and 102:
Page 103 and 104:
Page 105 and 106:
Page 107 and 108:
Page 109 and 110:
Page 111 and 112:
Page 113 and 114:
Page 115 and 116:
Page 117 and 118:
Page 119 and 120:
Page 121 and 122:
Page 123 and 124:
Page 125 and 126:
Page 127 and 128:
Page 129 and 130:
Page 131 and 132:
Page 133 and 134:
Page 135 and 136:
Page 137 and 138:
Page 139 and 140:
Page 141 and 142:
Page 143 and 144:
Page 145 and 146:
Page 147 and 148:
Page 149 and 150:
Page 151 and 152:
Page 153 and 154:
Page 155 and 156:
Page 157 and 158:
Page 159 and 160:
Page 161 and 162:
Page 163 and 164:
Page 165 and 166:
Page 167 and 168:
Page 169 and 170:
Page 171 and 172:
Page 173 and 174:
Page 175 and 176:
Page 177 and 178:
Page 179 and 180:
Page 181 and 182:
Page 183 and 184:
Page 185 and 186:
Page 187 and 188:
Page 189 and 190:
Page 191 and 192:
Page 193 and 194:
Page 195 and 196:
Page 197 and 198:
Page 199 and 200:
Page 201 and 202:
Page 203 and 204:
Page 205 and 206:
Page 207 and 208:
Page 209 and 210:
Page 211 and 212:
Page 213 and 214:
Page 215 and 216:
Page 217 and 218:
Page 219 and 220:
Page 221 and 222:
Page 223 and 224:
Page 225 and 226:
Page 227 and 228:
Page 229 and 230:
Page 231 and 232:
Page 233 and 234:
Page 235 and 236:
Page 237 and 238:
Page 239 and 240:
Page 241 and 242:
Page 243 and 244:
Page 245 and 246:
Page 247 and 248:
Page 249 and 250:
Page 251 and 252:
Page 253 and 254:
Page 255 and 256:
Page 257 and 258:
Page 259 and 260:
Page 261 and 262:
Page 263 and 264:
Page 265 and 266:
Page 267 and 268:
Page 269 and 270:
Page 271 and 272:
Page 273 and 274:
Page 275 and 276:
Page 277 and 278:
Page 279 and 280:
Page 281 and 282:
Page 283 and 284:
Page 285 and 286:
Page 287 and 288:
Page 289 and 290:
Page 291 and 292:
Page 293 and 294:
Page 295 and 296:
Page 297 and 298:
Page 299 and 300:
Page 301 and 302:
Page 303 and 304:
Page 305 and 306:
Page 307 and 308:
Page 309 and 310:
Page 311 and 312:
Page 313 and 314:
Page 315 and 316:
Page 317 and 318:
Page 319 and 320:
Page 321 and 322:
Page 323 and 324:
Page 325 and 326:
Page 327 and 328:
Page 329 and 330:
Page 331 and 332:
Page 333 and 334:
Page 335 and 336:
Page 337 and 338:
Page 339 and 340:
Page 341 and 342:
Page 343 and 344:
Page 345 and 346:
Page 347 and 348:
Page 349 and 350:
Page 351 and 352:
Page 353 and 354:
Page 355 and 356:
Page 357 and 358:
Page 359 and 360: כל הזכויות שמורות ל
Page 409: כל הזכויות שמורות ל
Page 461:
show all

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

Delete template?

Save as template?

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××