להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהפיתוח במרכז לאורך שנים.‏ גרסאות אחרות תולות את המצב בחוסר הטבות משמעותיותותמריצים מעודדי-פיתוח במרכז העיר,‏ בחוסר היכולת לאפשר פיתוח בפועל במתחמיםהנתונים בחזקת דיירים מוגנים,‏ בחשש מתביעות פיצויים על נזקי-תכנון,‏ ועוד.‏מצב זה אף מחמיר אם משקללים את התמריץ הנגדי לפיתוח מחוץ למרכז -באזורים עם זמינות-קרקעית גבוהה יותר,‏ מחירי-קרקע זולים יותר,‏ ופחות גורמיםחיצוניים המשפיעים על התכנון והפיתוח ומסרבלים אותם.‏המלצות פרק התכנון המתארי יתרכזו בצעדים הנדרשים״לקידום ההתחדשות שלמרכז העיר.‏ זאת על בסיס מסמכי התכנון השונים אשר ייסקרו להלן ועל בסיס קדרהשל ראיונות שקיימנו עם גורמים משפיעים ומעורבים בפיתוח מרכז-ירושלים,‏ הן בצדהמוסדות האמונים על כך והן בצד האזרחי(נספח ג׳ — רשימת ראיונות).‏הבחירה בכיוון זה נובעת הן מן החשיבות הרבה שאנו מייחסים לפיתוח והתחדשותמרכז העיר כאחד הנושאים המרכזיים והמשפיעים בתכנון ירושלים,‏ והן מן הרצוןלהוסיף נדבך לתכניות ולמסמכים הרבים שנכתבו בנושא תכנון ירושלים ולהציע פעולותאופרטיביות לקידום התחדשותו של מרכז העיר.‏ להערכתנו,‏ פיתוח נכון שיחזיר את מרכזהעיר לתפקודו הרצוי,‏ ישפיע באופן חיובי על כלל תהליכי הפיתוח בירושלים.‏מסמך זה נוגע אמנם להתחדשות מרכז-ירושלים,‏ אולם חלק מן ההמלצות שיובאו בורלוואנטיות לגבי מרקמים עירוניים ותיקים בירושלים ובערים אחרות בארץ.‏רקע - מדיניות תכנוןתכנית המתאר העירונית התקפה לירושלים ‏(תכנית מס׳ 62) אושרה בשנת 1959. כיוםנמצאת בהליכי אישור תכנית המתאר ״ירושלים ‎2000‎״ החדשה.‏התכנית היא אספקלריה לסוגיות המורכבות שעמן מתמודדת ירושלים.‏ להלן,‏בקצרה,‏ כמה מהן:‏ירושלים היא עיר בה חיות זו בצד זו שלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות:‏ ערבים,‏חרדים ו״הציבור הכללי״,‏ המורכב מחילונים,‏ מסורתיים ודתיים-לאומיים.‏כל קבוצה תופסת כשליש מאוכלוסיית העיר.‏ הראשונה - היקפה הולך וגדלבאוכלוסיית העיר ‏(על-פי תחזית תכנית המתאר 40% בשנת 2020). השנייה —היקפה יציב לאורך השנים האחרונות ‏(בהתחשב בהגירת צעירים לערים כגוןביתר-עילית,‏ בית-שמש ועוד),‏ והשלישית - נתונה בתהליכי דלדול והצטמקות.‏מן הנ״ל נובע שבקרב האוכלוסייה היהודית יש תהליך של עליית משקל המגזר•256