להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלוהחרדית);‏ ‏(ב)‏ השינוי ברמה החייט של תת-אוכלוסיות בהשוואה לזו של תת-אוכלוסיותמקבילות בערים אחרות.‏כדי לתעד את השפעת הגורמים הנ״ל על הידרדרותה היחסית של העיר,‏ נתבססעל סקרי הכנסה ועל סקרי כוח-אדם של הלמ״ס.‏ נתונים אלה מאפשרים לבדוק אתהשתנות הרכבה של אוכלוסיית העיר לאורך השנים,‏ תוך השוואה להתפתחות הרכבהאוכלוסייה במקומות אחרים בארץ.‏ חלוקתה המקובלת של אוכלוסיית ירושלים היא:‏(1) המגזר הערבי;‏ (2) המגזר החרדי;‏ (3) המגזר היהודי הכללי ‏(כולל יהודים דתיים/‏12מסורתיים לא-חרדים).‏הדירוג הכלכלי-חברתי של הרשויות המקומיות שמפרסם הלמ״ס,‏ מתבסס על מגווןרחב של מאפיינים לאיכות-חיים.‏ בשל אי-זמינות הנתונים המנהליים שעליהם מתבססדירוג זה,‏ ניאלץ לאמוד את רמת החיים באמצעות משתנה יחיד שנמסר בסקר ההכנסות:‏ההכנסה הפנויה לנפש תקנית ‏(לפי התקנון המקובל בביטוח הלאומי),‏ כשהיא נמדדתביחס לממוצע הארצי.‏ איור 3 מציג את התפתחות רמת החיים של שלושת המגזריםהאלה בירושלים ובארץ,‏ בשנים 1998 ו-‏‎2005‎לנפש תקנית של כלל האוכלוסייה שווה למאה.)‏״ ‏(מהגדרתנו,‏ ממוצע רמת ההכנסה הפנויהאיור 3: מדד רמת-חיים של קבוצות האוכלוסייה בירושלים ובארץ ב-‏‎1998‎וב-‏‎2005‎ ‏(כלל האוכלוסייה = 100)140120100806040200סה״כ •חרדיםיהודים •לא-חרדים ד•‏ ו1J 100m¡17100122111- ו ן וו ד•‏ 1 1ירושלים - 2005 ירושלים - 1998 ישראל - 2005 ישראל-‏ 1998ערבים •מקור:‏ עיבודי המחברים מסקרי-הכנסות.‏12 גישות שונות לזיהוי ״חרדיותו״ של משק-בית יידונו בסעיף הבא.‏ אנו מסתמכים בעיקר על ההגדרהשפותחה במחקריהם של מ׳ דהן (1998) ואי ברמן (2000), לפיה בסקר כוח־אדם ובסקר הכנסות,‏ מזוההמשק-בית כ״חרדי״ אם אחד הגברים שבו הצהיר על ״ישיבה גבוהה״ כמוסד-לימודיו האחרון.‏15 היינו מעדיפים להתחיל ב-‏‎1995‎ או ב־‎1990‎‏,‏ אך נמנענו מכך בשל הקושי להשוות בין ממצאי סקרי-‏הכנסות לשנים שלפני 1997, לאלה שנעשו מ-‏‎1997‎ ואילך ‏(ראו להלן).‏55