להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלחברות עירוניות מיוחדות ‏(בהן חובת הנאמנות הראשונה של חברי מועצתהמנהלים היא לחברה ולא לרשות המקומית);‏עמותות פרויקטאליות,‏ כגון תכנית-אב לתחבורה.‏••6. ״ביזור הצידה״ - שילוב גדל של ארגוני המגזר השלישי ושל המגזר הפרטי במתןשירותים חברתיים למיניהם;‏7 ריכוז כלפי מעלה - הפקדת סמכויות נוספות בידי גופים של השלטון המרכזי,‏ כוללסמכויות שיופקעו מהדרג המוניציפאלי,‏ לאור מעמדה המיוחד של ירושלים כעירבירה.‏ סמכויות נוספות יופקדו בידי משרדים מחוזיים של משרדי הממשלה ‏(כוללבתחום התכנון והבנייה)‏ ובידי משרד לענייני ירושלים,‏ שירכז סמכויות ממשלתיותביצועיות ויקבל עליו במידת הצורך גם תפקודים מוניציפאליים או אחריות לגופיםממשלתיים וחצי-ממשלתיים הפועלים בירושלים.‏אפשרות אחרת היא להקנם גוף מרכזי מיוחד בהשתתפות העירייה וגופים אחרים שמחוץלמערכת השלטון.‏ גוף כזה יכול לעטות מבנים משפטיים שונים,‏ כמו ״חברה ‏(או עמותה)‏לטובת הציבור״,‏ חברה ממשלתית או רשות סטטוטורית.‏המלצותהחלופה המומלצת עשויה לשלב כמה מן החלופות שהוזכרו בסעיף 6. הפקעת סמכויותמידי השלטון המקומי והעברתן ״כלפי מעלה״ — למשרדי-ממשלה — היא ככלל מהלךבלתי-רצוי שלא הוכיח עצמו במקומות אחרים ושיש לנקוט רק במקרים קיצונייםוחריגים של חוסר-תפקוד של הרשות המקומית.‏ ראשית,‏ הממשלה ככלל אינה יעילהבטיפול בשירותים מקומיים ובבעיות מקומיות,‏ ועיקר כוחה בטיפול בסוגיות כלכליות,‏פוליטיות וביטחוניות ברמה הלאומית,‏ ואולי גם בניהול ובקרה של מנגנונים מסוימיםבמדינת הרווחה.‏ שנית,‏ שיקולים פוליטיים צרים ויכולות-ניהול נמוכות,‏ מאפייניםלעתים גם משרדי־ממשלה ולאו דווקא רשויות מקומיות,‏ וראו ניסיון חברות ממשלתיותשעסקו בפיתוח מקומי,‏ כמו חברת ״קרתא״ בירושלים או גופים ממשלתיים כמו הרשותלעסקים קטנים.‏ לבסוף,‏ משרדי הממשלה איבדו במידה רבה את האוטונומיה ואתהיכולת ליזום ולפעול באופן אפקטיבי,‏ והפכו תלויים כמעט לחלוטין גם בפעולותבעלות משמעות כספית מוגבלת,‏ במשרד האוצר ובאילוצים משפטיים ‏(״שלטון החשביםוהיועצים המשפטיים״).‏ שנים של ״קיצוצים רוחביים״ לא היטיבו גם הם עם יכולת343