להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלנספח 1: המשק הפלסטיני - כרטיס ביקורהאוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים היא חלק מן העם הפלסטיני היושב בגדה המערבית,‏ובמובן מסוים אף חלק מן המשק הפלסטיני.‏ לכשיושג הסכם מדיני שיכלול גם את פתרוןשאלת ירושלים,‏ ניתן להניח כי חלק ניכר מאוכלוסייה זו,‏ וייתכן גם שחלק משטחה שלהעיר,‏ יהפכו חלק מן המדינה הפלסטינית.‏ מן הראוי,‏ אפוא,‏ להתייחס לניתוח הכלכלישבפרק ״חזון לירושלים והעיר הפלסטינית״ על רקע המשק הפלסטיני בכללותו.‏המשק הפלסטיני,‏ המונה כארבעה מיליון תושבים,‏ הוא בעל תוצר לאומי של כארבעהמיליארד דולר.‏ התוצר לנפש עומד על כ-‏‎1,200‎ דולר.‏ משק זה הוא בעל מאפיינים יוצאי-‏דופן במפה הכלכלית הבינלאומית.‏ הגורמים העיקריים לכך הם חשיפתו לזעזועיםחיצוניים בלתי-פוסקים ורבי-עוצמה,‏ שמקורם בעיקר במצב הגיאו-פוליטי ובתנודותכלכליות שמקורן מחוץ למשק זה,‏ מאפייניו הסוציו-דמוגראפיים ותלותו המכרעת במשקהשכן ‏(ישראל).‏ בלוחות המובאים בסוף נספח זה,‏ מוצגים נתונים עיקריים,‏ ובכלל זהנתונים השוואתיים בין שני חלקי המשק הפלסטיני — זה שבגדה המערבית וזה שברצועת-‏עזה,‏ וכן נתונים המצביעים על השפעתה ההרסנית של האינתיפאדה האחרונה.‏400מאפיינים עיקרייםחשיפה לזעזועים חיצוניים:‏ המשק הפלסטיני נוצר ביוני 1967 באופן מלאכותי,‏ כתוצאהממלחמה.‏ כל אחד משני חלקיו(הגדה המערבית ורצועת-עזה)‏ נקרע באחת ממשק האםשלו,‏ ובו ברגע נפתח לחלוטין למשק הנמצא בסמיכות מיידית אליו,‏ גדול וחזק ממנו עשרותמונים,‏ אשר עד אותה עת היה סגור בפניו לחלוטין.‏ נסיבות כאלה גוררות מטבע הדבריםשינוי מוחלט של האוריינטציה הכלכלית,‏ של מבנה המשק ומאפייניו.‏ שינויים אלה גרמולתלותו המכרעת של המשק הפלסטיני בשכנו הישראלי.‏ לא רק נסיבות ההיווצרות היומלאכותיות ‏(כיבוש צבאי בעקבות מלחמה),‏ אלא גם היותו מורכב משני תת-משקיםנפרדים לחלוטין מבחינה גיאוגרפית,‏ בעלי זיקה קודמת לכלכלות שונות ‏(ירדן ומצרים)‏ואשר ביניהם פערים משמעותיים ברמת החיים ובמאפיינים הסוציו-דמוגראפיים.‏ במשךכל השנים שמאז,‏ לא חדל משק זה לחוות זעזועים חיצוניים חריפים ‏(שאינם תלוייםבמשק המקומי),‏ אשר גרמו נזקים כלכליים חמורים ומנעו מידה מינימאלית של ודאותעסקית שתאפשר התפתחות כלכלית סבירה.‏ בין אלה ניתן למנות בעיקר שורה של מצבי-‏מלחמה (1991,1982,1973) ותקופות של אינתיפאדה (1998-1991; 2004-2000), ומעברלמשטר האוטונומיה(משנת 1994). יש לציין כי להקמת האוטונומיה היו במידה רבה גםהשלכות כלכליות חיוביות,‏ כגון קבלת תרומות בינלאומיות בהיקף ניכר,‏ והתחלת בנייתו