להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל80של דהן,‏ ב-‏‎1995‎ סובסדו החרדים בירושלים ישירות על-ידי האוכלוסייה הלא-חרדיתבשיעור כולל של 18.5% מהתקציב העירוני.‏להערכתנו אין עיר בעולם שתשאף להתרחב באמצעות הגדלת-משקלה של אוכלוסייהששיעור העוני שלה עולה על 60%, ובייחוד כשמדובר על עוני-מרצון ועל ציבור המטילעצמו בצורה מודעת על כתפי האחרים.‏ כפי שהראו הממצאים לעיל,‏ יוקר הדיור בעירהוא הגורם הדומיננטי המניע אוכלוסייה זו לעקור למקומות מחוץ לירושלים,‏ בהםהדיור יקר פחות ‏(והוא גם המעכב את שובם של חרדים שהיגרו לערי הלוויין כמוביתר-עלית).‏ לפיכך אין לראות ביוקר הדיור בעיר תופעה בלתי-רצויה.‏ מבחינה זו נראהשאחד הגורמים הממשיכים לסייע בהידרדרותה הכלכלית של בירת-ישראל הוא מערכתתמריצים מעוותת אשר פוטרת משפחות עניות עם ילדים רבים מתשלומי ארנונה,‏ גםכשהן מתגוררות בדירות יקרות.‏בתוך האוכלוסייה הלא-חרדית שעזבה את העיר,‏ ראוי להבחין,‏ לפחות מבחינהעקרונית,‏ בין שתי קבוצות ‏(אף שכאן ההבחנה הרבה פחות ברורה).‏ חלק אחד נטשאת העיר בשל התפוגגות הרצון לחיות בה ‏(כפי שקרה כנראה לעוזבים למבשרת-ציון),‏ואפשר לשער שמרבית העוזבים האלה לא נשארו בערי הלוויין של ירושלים.‏ אך לפיאומדני מכון ירושלים,‏ כמחצית מאלה שעזבו את ירושלים בעשור האחרון עברו להתגוררבערי-לוויין במטרופולין ירושלים,‏ תוך שהם ממשיכים לעבוד בעיר ולהתבסס על שירותיהמסחר והתרבות שלה.‏ אפשר לשער שאצל מרביתם אין מדובר בהתפוגגות הרצון לחיותבעיר,‏ אלא(כפי שהעלו הממצאים של קמחי וחושן)‏ באטרקטיביות של דיור מרווח יותרומחירים נמוכים יותר בפרברים,‏ כחלק מתופעת הפרבור המוכרת בעולם.‏תופעה דומה של התמעטות האוכלוסייה כתוצאה ממעבר לפרברים היתה נחלתן שלהרבה ערים גדולות בעולם.‏ תופעה זו היתה למעשה ההתפתחות האורבאנית החשובהביותר בעשורים הראשונים שאחר מלחמת העולם השנייה,‏ כשאוכלוסייה חזקה חיפשהאיכות-חיים בבתים צמודי-קרקע בפרברים ובערי-לוויין.‏ התופעה לא נתפסה תמידכמזיקה לעיר הפנימית,‏ אך בעשורים האחרונים הגיעו מתכננים אורבאניים להכרה כיתופעת הפרבור פוגעת בעיר המרכזית ובאיכות הסביבה,‏ והיא אינה רצויה.‏ במקבילהחל בהרבה ערים גדולות בעולם תהליך של חזרת אוכלוסייה חזקה אל מרכזי הערים‏(בין השאר מחמת עלות הזמן הגבוהה של הנסיעה לעבודה בעיר הפנימית).‏ תהליך דומההתרחש בתל-אביב,‏ שאוכלוסייתה התמעטה לאורך שנים רבות,‏ עד שהתאוששה בשניםהאחרונות.‏ההגירה של אוכלוסייה עובדת מירושלים אל הפרברים ואל ערי הלוויין(כמו מעלה-‏אדומים)‏ אינה מעידה כשלעצמה על בעיות במידת האטרקטיביות של העיר,‏ אך היא