להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמן המרכז;‏ אך במקרה זה יש חשיבות להמצאות המלון על ציר-תחבורה ראשי המוליךלמרכז.‏ המתחמים שפורטו לעיל כבלתי-סבירים — להוציא אולי מתחם הרכבת —לא יושבים על צירים ראשיים המובילים למרכז.‏ בהקשר זה ראוי לציין את המלונותהקיימים בשדרות הרצל ‏(מול קריית-משה)‏ וכן את המלונות באזור שער-מנדלבאום,‏אשר התמזל מזלם בדיעבד והם יושבים ‏(שלא בכוונה-תחילה)‏ על תוואי קו הרכבתהקלה.‏ כך,‏ אם מתעקשים להקים מלונות שלא במרכז העיר,‏ רצוי שיהיו לפחות על צירראשי של תחבורה ציבורית המוביל למרכז.‏היות שהעירייה מתכוונת לקדם את אזור הכניסה לעיר כך שיתרום להרחבת מרכזהעיר,‏ יש מקום לבדוק כיצד יתחלקו הפעילויות בין המרכז המסורתי,‏ שבין העירהעתיקה לשוק מחנה-יהודה,‏ לבין הכניסה לעיר.‏ יש הגיון ב״התמקצעות״,‏ כך שאזורהכניסה לעיר ישא אופי עסקי יותר על רקע קרבתו לקריית הממשלה ועל רקע הקשרהתחבורתי המיידי לתל-אביב ‏(לרבות הקרבה לתחנת רכבת-ישראל המתוכננת),‏ בעודשהמרכז המסורתי יתמקד במסחר,‏ בילוי ותיירות פנאי,‏ תוך ניצול קרבתו לעיר העתיקה.‏בהתאם לכך יש היגיון בהתמקצעות מלונות,‏ כך שבכניסה לעיר הם ישאו אופי יוקרתייותר ובמרכז המסורתי הם יהיו יוקרתיים פחות,‏ לרבות אכסניות לתרמילאים ו״מלונותבוטיק״ העושים,‏ כאמור,‏ שימוש במבנה היסטורי שנועד לשימור.‏רמת המלונותאף שהנתונים על תפוסת המלונות לפי רמתם,‏ אינם מצביעים על תפוסה גבוהה יותרבמלונות בעלי רמה נמוכה יותר,‏ רווחת הדעה כי קיים דווקא מחסור במלוניות ובמלונותזולים יותר.‏ הסתירה לכאורה נובעת מכך שקהל היעד של מלונות אלה מתאכסן בבתיקרובים וחברים,‏ בחדרים או בדירות שכורות ובשאר מקומות-לינה שאינם מוכרים אומוסדרים.‏ על-כן•‏ צפויה הגדלת היצע של מלונות מסוג זה,‏ להסיט חלק מאותם תייריםלעבר הלינה המוסדרת ולהגביר את כוח המשיכה של העיר בזכות מגוון אפשרויות הלינהשבה.‏ כמו-כן,‏ כפי שכבר נאמר לעיל,‏ התרמילאים הם קהל-יעד רצוי לירושלים,‏ והםנמשכים ׳לסוג מיוחד של אכסניות אשר מומלץ מאוד למקמן במרכז העיר.‏שירותי-עזר(גורמים שניוניים)‏ שאינם הלנהאשר לשירותי מסחר ובילוי תיירותי,‏ נזכיר שוב את רעיון הקניון-שוק לבילויים מסוג(FMP) festival market-place המוזכר פעמים רבות בעבודתו של שובל (1998). מדובר199