להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאיור 12: מועסקים בסקטור הבריאות בירושלים,‏ 20051,020רפואה וסגל mפרה• אחיות• רופאים1,9407 4 47 9 2S S O3 S 22 7 0/ . t oביקור חולים שערי צדק הדסהכפי שראינו,‏ סקטור הבריאות הוא מעסיק חשוב לאוכלוסייה חזקה ‏(בעלת 13+ שנות-‏לימוד).‏ מכיוון שכך,‏ מבחינת חזון ירושלים רצוי שהיקף פעילותו תגדל בשיעור גבוה יותרמשיעור הגידול של האוכלוסייה.‏ לשם כך מצאנו שלושה תחומי-פעילות שעידודם יוכללהגדיל את מספר המועסקים המשכילים:‏בתי החולים יפתחו ויספקו שירותים נוספים לציבור - למשל,‏ מרפאות חיצוניותלטיפולי קוסמטיקה,‏ הסרת משקפיים וכיוצא באלה.‏ למעשה זהו חלק מן ההתפתחותהטבעית של מערך הבריאות,‏ והוא פחות רגיש למדיניות ציבורית.‏ בתי החוליםבעיר אכן החלו לפתח שירותים כאלה בקנה-מידה קטן לתושבי אזור ירושלים,‏אולם חלקם שירותים מתמחים וניתן לפתוח אותם למטופלים מכל הארץ.‏ אם בתיהחולים בירושלים לא יקימו או יגדילו את היקף פעילותן של מרפאות-חוץ מסוג זה,‏סביר שהן יוקמו על-ידי גורמים אחרים ‏(אם כי הדבר עשוי לקחת זמן רב יותר,‏ בשלהצורך לבנות תשתיות פיזיות ובשל הזמן הדרוש לגורם חדש לחדור לשוק ולרכושמוניטין).‏ בתחום זה יש משמעות לאפקט הראשוניות,‏ ומרפאה חיצונית ראשונהשתקום בארץ תוכל להוביל את התחום ביתר קלות ולתת שירותים מתמחיםוייחודיים ללקוחות מכל הארץ.‏פנייה לשווקים חדשים - למשל,‏ פיתוח תיירות-מרפא.‏ תיירות זו פירושה טיפולשל בתי-חולים ירושלמיים בחולים לא-ירושלמים.‏ כבר כיום כ-‏‎15%-20%‎ מכללהמאושפזים הישראלים של בית החולים הדסה ‏(על שתי שלוחותיו בעיר)‏ אינםירושלמים.‏ מכאן שהדסה מייצאת שירותי-בריאות.‏ בפנייה לשווקים חדשים,‏ הכוונה••115