××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

More documents

Recommendations

Info

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשל העיר נודעות השפעות חיוביות על התועלות של משקי הבית שבה,‏ וכי השפעות אלו59מתעצמות עם הגירת אוכלוסייה מהפריפריה אליה,‏ עד גבול מסוים.‏ההקשר ההיסטורי,‏ סוג המשטר והשפעת המגזר הציבורי על כלכלת הבירה - השפעתהמגזר הציבורי על כלכלת העיר תלויה במידה רבה בהקשר ההיסטורי,‏ התרבותי,‏הכלכלי והארגוני שבמסגרתו זכתה הבירה בבכורה.‏ היבטים הנוגעים למידת היותה שלהעיר מרכז כלכלי היסטורי,‏ אופייה של התרבות העירונית במדינה,‏ דגם יחסי שלטון-‏מרכזי מול שלטון-מקומי,‏ והמשקל ההיסטורי של המגזר הפרטי מול המגזר הציבורי,‏הם תנאי הכרחי בקביעת משקלו של המגזר הציבורי בכלכלת הבירה.‏ בארה״ב למשל,‏המורשת הפוליטית-עירונית מלמדת שלרוב מוקמו ערי-בירה ‏(האזוריות והלאומית)‏במקומות שוליים-יחסית,‏ בעלי יתרונות טבעיים.‏ או יתרונות-ייצוא מועטים.‏ משום כךהן סבלו בהרבה מקרים מכלכלה מפגרת ולא-מפותחת.‏‎1982‎‏)‏ (Meyers Carroll טענוכי תרומת הסקטור הציבורי להתפתחות הכלכלית של הבירה,‏ היתה משמעותית בעיקרבמדינות שעברו פיתוח כלכלי ללא מהפכה תעשייתית,‏ כגון מדינות אפריקה ומזרח-‏אסיה.‏ במדינות אלו,‏ שעברו תהליכי דה-קולוניזציה בשנות ה-‏‎50‎ וה-‏‎60‎‏,‏ ארגון הכלכלהנעשה על-ידי המדינה ולא על-ידי השוק החופשי.‏ משום כך הופנה חלק ניכר מהמשאביםהלאומיים לבירה הלאומית,‏ וכך סייע לה בצמיחתה.‏‎1990‎‏)‏ (Dietz^ Frey העלו הסבראחר לכך.‏ הם טענו כי מקןר-יצמיחתן של ערי הבירה נבע מנוכחותם של מטות אזורייםשל חברות רב-לאומיות וממתקני התקשורת והתחבורה המפותחים שפעלו בהן.‏השפעת המגזר הציבורי על כלכלת הבירה,‏ גם תלויה מאוד בסוג המשטר.‏ בניגודלמדינות הדמוקרטיות,‏ ניכר חוסנה של הבירה במדינות שאינן דמוקרטיות בזכות השקעהיוצאת-דופן של המשטר (2000,1982) Meyer (GlaeserO Ades .(Carroll and טענושהשפעה חיובית זו נובעת מאי היציבות הפוליטית השוררת במדינות אלו.‏ לדבריהם,‏היעדר הדמוקרטיה מעניק למשקי הבית המתגוררים בבירה יתרון ומשקל פוליטי רביותר מאשר למשקי-בית באזורים אחרים.‏ מאחר שמהומות ואי-שקט בעיר הבירהעלולות לסכן את השלטון ‏?:אופן חמור,‏ הוא נוהג לפייס את תושבי הבירה בהשקעותרבות יותר בכלכלתה המקומית,‏ כגון סובסידיות נדיבות או הפחתת נטל המס.‏ זאת ועוד:‏התועלת שמפיקים תושבי הבירה במדינות לא-דמוקרטיות היא רבה,‏ מאחר שהחוקיםי 5 הקשר בין גודלה של עיר הבירה לבין בחירתה כבירה,‏ יכול להילקח גם לכיוון הנגדי,‏ כך שדווקא העירהגדולה ביותר זוכה במעמד הבירה הלאומית.‏Jacobs(1984‎‏)‏ הראתה זאת בעזרת דוגמאות מערי הבירההמפוארות ביותר באירופה,‏ שלא הפכו לערים הגדולות של המדינה בזכות היותן ערי-בירה,‏ אלא נבחרולהיות בירות רק לאחר שהפכו לערים הגדולות והמגוונות ביותר במדינה מבחינה כלכלית.‏143
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלוהתקנות משתנים בהן חדשים לבקרים ובאופן רדיקאלי.‏ בעיר הבירה,‏ המידע על כךזמין יותר והדבר מגדיל את כדאיות המגורים בה.‏ לכן עיר הבירה היא מוקד-משיכהראשון במעלה במדינות אלו הן לעסקים והן למשקי-בית,‏ ואלה מעלים את הביקושיםואת הצמיחה בעיר(‏‎2000‎ .(Dascher,אך גם במדינות לא מושחתות,‏ יציבות ודמוקרטיות - כמו צרפת,‏ בריטניה ובלגיה -ערי הבירה הן החזקות והמבוססות במדינה.‏ חוסנה של הבירה במדינות אלו נובע^ביןהיתר מביקושי הממשלה למוצרים ושירותים,‏ ותלוי בגודלו ה?חסי של המגזר הציבורי.‏ככל שמגזר זה קטן יותר,‏ כן גדל תפקידה של הממשלה בכלכלה העירונית.‏ על-פי המודלהקיינסייאני ‏(״צמיחה מונחית־ייצוא״),‏ הביקוש הממשלתי לתפוקות מקומיות מוביללהרחבת הסקטור הפרטי המקומי,‏ וזאת בתנאי שקיימים ביקושים עודפים העוליםבהיקפם על ביקושי המגזר הציבורי(‏‎2000‎ .(Dascher, גם גודלה של הכלכלה העירוניתמשפיע על תרומתו של המגזר הציבורי.‏ נוכחותה של הממשלה הלאומית בערי-בירהקטנות,‏ מעלה בהן את רמת השכר הריאלית דרך המנגנון של המרצת ביקושים עודפיםלכוח-אדם.‏Dascher(2002‎‏)‏ הראה כי ״פונקצית הבירתיות״ תהיה דומיננטית רק במקרהשעיר הבירה היא קטנה-יחסית,‏ ושוק העבודה מתבסס בה על הסקטור הציבורי.‏ ברובהמקרים הדבר אינו קורה בערי-בירה גדולות,‏ שם המגזר הציבורי שוחק את כוח הקנייהשל משקי הבית מחמת רמת השכר הנמוכה-יחסית.‏ במה דברים אמורים?‏ מודליםכלכליים-אקונומטריים מניחים שאזורים גדולים יותר נהנים מיתרונות להתקבצות.‏ אךהטענה היא שגידולה הדמוגראפי של הבירה מקטין את השכר הריאלי של משקי הביתשבה,‏ וזאת משום שהביקושים לשירותי הממשלה דוחקים את התעשייה היצרנית מןהעיר או מצרים את צעדיה (2002 .(Dascher,צמיחה כלכלית מואצת בעיר הבירה יכולה גם להכביד על הסקטור הציבורי.‏ בלונדון,‏למשל,‏ משמשים אמנם משרדי הממשלה עוגן כלכלי חשוב גם כמעסיק וגם כמקור-‏משיכה למטותיהם של תאגידים רב-לאומיים,‏ אך אליה וקוץ בה:‏ הצמיחה הכלכליתהמואצת בבריטניה בכלל ובלונדון בפרט,‏ העלתה את יוקר המחיה בעיר והקשתה עלהמגזר הציבורי בגיוס ושימור כוח-אדם איכותי ‏(בעיקר בדרגות הבכירות)‏ ובשבירתמבנים,‏ בשל האמרת שכר הדירה(‏‎2005‎ .(Marshalletal., הבסיס הכלכלי המגוון והרחבשל לונדון,‏ הקטין את תרומתו היחסית של המגזר הציבורי לכלכלה העירונית,‏ עדשהעתקתם של משרדי-ממשלה לשוליים הלאומיים לא הזיקה לעיר אלא להפך — היאהקלה על התשתיות בתחומי התחבורה בעיר,‏ בשוקי הדיור ובהיצע כוח האדם Lyons,).(2004144
Page 1:
כל הזכויות שמורות ל
Page 5 and 6:
Page 7 and 8:
Page 9 and 10:
Page 11 and 12:
Page 13 and 14:
Page 15 and 16:
Page 17 and 18:
Page 19 and 20:
Page 21 and 22:
Page 23 and 24:
Page 25 and 26:
Page 27 and 28:
Page 29 and 30:
Page 31 and 32:
Page 33 and 34:
Page 35 and 36:
Page 37 and 38:
Page 39 and 40:
Page 41 and 42:
Page 43 and 44:
Page 45 and 46:
Page 47 and 48:
Page 49 and 50:
Page 51 and 52:
Page 53 and 54:
Page 55 and 56:
Page 57 and 58:
Page 59 and 60:
Page 61 and 62:
Page 63 and 64:
Page 65 and 66:
Page 67 and 68:
Page 69 and 70:
Page 71 and 72:
Page 73 and 74:
Page 75 and 76:
Page 77 and 78:
Page 79 and 80:
Page 81 and 82:
Page 83 and 84:
Page 85 and 86:
Page 87 and 88:
Page 89 and 90:
Page 91 and 92:
Page 93 and 94:
Page 95 and 96:
Page 97 and 98: כל הזכויות שמורות ל
Page 147: כל הזכויות שמורות ל
Page 199 and 200:
Page 201 and 202:
Page 203 and 204:
Page 205 and 206:
Page 207 and 208:
Page 209 and 210:
Page 211 and 212:
Page 213 and 214:
Page 215 and 216:
Page 217 and 218:
Page 219 and 220:
Page 221 and 222:
Page 223 and 224:
Page 225 and 226:
Page 227 and 228:
Page 229 and 230:
Page 231 and 232:
Page 233 and 234:
Page 235 and 236:
Page 237 and 238:
Page 239 and 240:
Page 241 and 242:
Page 243 and 244:
Page 245 and 246:
Page 247 and 248:
Page 249 and 250:
Page 251 and 252:
Page 253 and 254:
Page 255 and 256:
Page 257 and 258:
Page 259 and 260:
Page 261 and 262:
Page 263 and 264:
Page 265 and 266:
Page 267 and 268:
Page 269 and 270:
Page 271 and 272:
Page 273 and 274:
Page 275 and 276:
Page 277 and 278:
Page 279 and 280:
Page 281 and 282:
Page 283 and 284:
Page 285 and 286:
Page 287 and 288:
Page 289 and 290:
Page 291 and 292:
Page 293 and 294:
Page 295 and 296:
Page 297 and 298:
Page 299 and 300:
Page 301 and 302:
Page 303 and 304:
Page 305 and 306:
Page 307 and 308:
Page 309 and 310:
Page 311 and 312:
Page 313 and 314:
Page 315 and 316:
Page 317 and 318:
Page 319 and 320:
Page 321 and 322:
Page 323 and 324:
Page 325 and 326:
Page 327 and 328:
Page 329 and 330:
Page 331 and 332:
Page 333 and 334:
Page 335 and 336:
Page 337 and 338:
Page 339 and 340:
Page 341 and 342:
Page 343 and 344:
Page 345 and 346:
Page 347 and 348:
Page 349 and 350:
Page 351 and 352:
Page 353 and 354:
Page 355 and 356:
Page 357 and 358:
Page 359 and 360:
Page 361 and 362:
Page 363 and 364:
Page 365 and 366:
Page 367 and 368:
Page 369 and 370:
Page 371 and 372:
Page 373 and 374:
Page 375 and 376:
Page 377 and 378:
Page 379 and 380:
Page 381 and 382:
Page 383 and 384:
Page 385 and 386:
Page 387 and 388:
Page 389 and 390:
Page 391 and 392:
Page 393 and 394:
Page 395 and 396:
Page 397 and 398:
Page 399 and 400:
Page 401 and 402:
Page 403 and 404:
Page 405 and 406:
Page 407 and 408:
Page 409 and 410:
Page 411 and 412:
Page 413 and 414:
Page 415 and 416:
Page 417 and 418:
Page 419 and 420:
Page 421 and 422:
Page 423 and 424:
Page 425 and 426:
Page 427 and 428:
Page 429 and 430:
Page 431 and 432:
Page 433 and 434:
Page 435 and 436:
Page 437 and 438:
Page 439 and 440:
Page 441 and 442:
Page 443 and 444:
Page 445 and 446:
Page 447 and 448:
Page 449 and 450:
Page 451 and 452:
Page 453 and 454:
Page 455 and 456:
Page 457 and 458:
Page 459 and 460:
Page 461:
show all

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××