להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלממדי התלות בישראלהתלות הכלכלית בישראל - אולי המאפיין הייחודי והבולט ביותר של המשקהפלסטיני — נובעת משלושה גורמים:‏ בראש וראשונה מהעובדה,‏ כי מאז שנוצר משקזה ועד להקמתה של הרשות הפלסטינית,‏ הוא מצוי תחת שלטון ישראלי(ובמידה לא־מבוטלת גם בתקופה שלאחריה).‏ גורם שני הוא הפער הגדול בין העוצמה הכלכלית שלשני המשקים,‏ הן בגודל המשק והן בדרגת המפותחות.‏ הגורם השלישי הוא הסמיכותהגיאוגרפית המיידית בין שני המשקים.‏ כמעט כל האוכלוסייה הפלסטינית חיה ופועלתבמרחק של לא יותר מ-‏‎50‎ ק״מ ממרכזי הפעילות הכלכלית בישראל.‏ ביטוייה העיקרייםשל התלות במשק הישראלי הם:‏היעדר ממשלה כלכלית:‏ עד היווסדה של הרשות הפלסטינית שימש המנהל האזרחי,‏שהוא זרוע צבאית,‏ בממשלה כלכלית במשק הפלסטיני,‏ ומטבע הדברים שיקפה מדיניותוהכלכלית בעיקר אינטרסים ישראליים ולא פלסטיניים,‏ וגם זאת בתקציבים מוגבלים.‏בין השאר בא הדבר לידי ביטוי בתחומי הפיתוח וההשקעות בתשתית,‏ בהגבלות עלפעילות כלכלית מנימוקים ביטחוניים,‏ בהגבלות הנובעות מחשש לתחרות עם המגזרהעסקי בישראל,‏ וכר.‏שוק העבודה הישראלי:‏ הביטוי הבולט ביותר של התלות בישראל,‏ הוא בשוק העבודה.‏הגבול הפתוח בין המשקים,‏ הפערים הכלכליים שביניהם,‏ היעדר פיתוח מקומי והגידולהמהיר בכוח העבודה,‏ הביאו לכך ששוק העבודה הישראלי סיפק פתרון מהיר ויעיללאתגר התעסוקה הפלסטינית.‏ שנים רבות מצאו כשליש מכוח העבודה בגדה המערביתוכמחצית מזה של רצועת-עזה את פרנסתם בתחומי המשק הישראלי ‏(כרבע מהתוצרהלאומי בגדה וכשליש מזה של הרצועה נבעו מהכנסות העובדים בישראל).‏ לאחר פרוץהאינתיפאדה הראשונה והפיגועים בתחומי-ישראל שהחלו אז,‏ ובמקביל — התפתחותהיצע העבודה מחו״ל — התפתחו קשיים גוברים והולכים בתחום זה,‏ במיוחד לגביכוח העבודה של רצועת-עזה.‏ בעקבות האינתיפאדה השנייה הגיעו שיעורי האבטלההפלסטיניים לרמות-שיא בקנה-מידה בינלאומי.‏402שוקי הסחורות:‏ הפער בין המשקים,‏ סמיכותם המיידית והיעדר מוצא ימי עצמאילחו״ל - הפכו את המשק הישראלי לשוק היעד והמקור הבלעדיים כמעט לסחר החוץשל המשק הפלסטיני.‏ נתוני ייבוא הסחורות למשק הפלסטיני מישראל,‏ מצביעים על