להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהתפקוד של מרבית משרדי הממשלה.‏ יש הכרח לתבוע את המשאבים הממשלתייםהנחוצים לקידומה של ירושלים,‏ אולם הצעות למסור למשרדי הממשלה סמכויות נרחבותנוספות בתחום ניהולה של ירושלים ופיתוחה,‏ מועדות לכישלון בנסיבות הנוכחיות ולאורהניסיון ממקומות אחרים בעולם.‏חיזוק הדרג המוניציפאלי כך שיעסוק גם בניווט ובבקרה על תפקודים שיבוצעובאמצעות תאגידים או שיופרטו — היא לכאורה חלופה מועדפת,‏ אך זאת בתנאי שהדרגהמוניציפאלי מתפקד בצורה נאותה לאורך-זמן.‏ במקרה של ירושלים קיימים חששותלשחיקה ברמת התפקוד של העירייה,‏ ועולים גם סימני-שאלה בנוגע למידה בה יעדיהעירייה ושיקוליה בהקצאת-משאבים אכן משקפים את צורכיהן והעדפותיהן שלקבוצות האוכלוסייה המגוונות ואת האינטרסים הקשורים למעמדה של ירושלים כעיר-‏בירה.‏ לאור בעיה זו של ייצוגיות ולאור האינטרס הלאומי המיוחד הקיים בעיר הבירה,‏יש לשמור על כוחה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים ואין להעבירממנה סמכויות מהותיות לעיריית ירושלים ‏(לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה).‏ביזור כלשהו כלפי מטה,‏ אל הדרג הרבעי או השכונתי — ובאופן מוגבל גם כלפימעלה — למסגרות מטרופוליטאניות רופפות ‏(שישתלבו בפתרונות לשיתוף-פעולה ביןחלקיה הישראליים והפלסטיניים של המטרופולין)‏ הוא אולי מחויב המציאות,‏ אך אינומציע פתרון לשיקומה ולחיזוקה של ירושלים,‏ מן הסיבות הבאות:‏הרשויות המקומיות סביב ירושלים הן קטנות וחלשות יחסית.‏ למסגרות אזוריותעשויים להיות יתרונות בתחומים שונים,‏ אבל אין סביב ירושלים רשויות כמו רעננה,‏רמת-גן או הרצלייה,‏ שיכולות לתמוך בעיר מרכזית נחלשת;‏בעיית הייצוגיות של המגזר היהודי הלא-חרדי,‏ עלולה לגלוש מעיריית-ירושלים גםלעיריית הגג;‏הניסיון במקומות אחרים בעולם,‏ מעיד ככלל על מוגבלות הפתרון הרבעי(אלא אםהוא נהנה ממקורות כספיים משמעותיים או מבסיס מס אוטונומי,‏ ובדרך-כלל לאזה המצב);‏האמונה שבאמצעות חלוקה לרבעים ניתן להפריד בין אוכלוסייה חרדית לאוכלוסייהלא-חרדית,‏ אינה מבוססת.‏ בירושלים ישנן ״שכונות-תפר״ רבות,‏ והמפה היאדינאמית;‏יש בעיה של שיעורי-הצבעה נמוכים ביותר למסגרות רבעיות - מצב שיוצר עיוותדווקא בעיר מגוונת ששיעור ההצבעה בה משתנה באופן חד מקבוצת-אוכלוסייהאחת לשנייה.‏•••••344