Attention! Your ePaper is waiting for publication!
By publishing your document, the content will be optimally indexed by Google via AI and sorted into the right category for over 500 million ePaper readers on YUMPU.
This will ensure high visibility and many readers!
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלנכתבה עבודה זו, מבשר כי אנו עומדים בפני מצב שבו בפעם הראשונה מזה שנים רבות,עשוי להיות לצד שישלוט בעיר הפלסטינית עניין אמיתי לפתח אותה, והיא אכן צפויה(לפי תרחיש זה) לתמורות מפליגות.37נספח 3: הסיוע הבינלאומי לרשות הפלסטיניתלהערכתנו צפויה ירושלים הפלסטינית לחוות תהליכים של פיתוח בכמה תחומים.הבולטים שבהם הם קליטת חלק ניכר מן המגזר הציבורי שיוקם במדינה הפלסטינית,פעילות נרחבת של בינוי לכל היעדים, והשקעה מאסיבית בתשתיות עירוניות. תהליכיםאלה דורשים ליווי מימוני בהיקף יוצא-דופן. לתרומות שיקבלו הפלסטינים מהקהילההבינ״ל יהיה חלק מכריע במימון זה. יתרה מכך: תרומות כאלה, במיליארדי דולרים,הם תנאי הכרחי למימוש המגמות המוצגות בפרק ״חזון לירושלים והעיר הפלסטינית״במסמך זה. מטרת הנספח הזה היא להציג את פוטנציאל התרומות הצפוי, ולבסס אתהטענה כי חלקה של ירושלים בכספי התרומות יהיה משמעותי הרבה מעבר למשקלהבאוכלוסייה למשל.עם הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994, הוקם ארגון ״המדינות התורמות״Countries) ,(Donor אשר כלל גם מוסדות בינלאומיים כגון הבנק העולמי והאו״ם. ארגוןזה ריכז את איסוף הכספים שנתרמו לפלסטינים ע״י הקהילה הבינלאומית והצטברובמהלך התקופה לכשמונה מיליארד דולר — סכום-עתק בהתחשב בגודלו של המשקהפלסטיני (תל״ג של כארבעה מיליארד דולר). הנתונים על התרומות בשנות ה-2000אינם ברורים דיים. בתקופה זו חל שינוי מהותי בהיקף גיוס התרומות וביעדיהן, וזאתעקב הנזקים הכלכליים הכבדים שהסבה האינתיפאדה השנייה למשק הפלסטיני. לפיכךנתייחס להלן בעיקר לתקופה שבין 1994 לבין 1999, הנותנת לדעתנו תמונה טובה יותר138של הסיוע ,בעתות רגיעה.תהליך התרומה כולל שלושה שלבים: בשלב הראשון מצהיר הגוף או המדינה עלהסכום שבכוונתו לתרום .(pledge) בשלב השני מתחייב התורם ליעד של סכום מסויםלמטרה שהוגדרה במפורש .(commitment) בשלב השלישי ״משוחרר״ הכסף לצורךביצוע המטרה המוסכמת .(disbursement) חלק מסך התרומות המוכרזות עד כה, טרםנקשר להתחייבויות ממשיות ולא כל הסכומים המוקצים כבר חולקו. בשנים 1999-1994&^!1>0\רוב הנתונים והתרשימים בנספח זה לקוחים מ-(81.(2000 &קיימים גם נתונים מאוחרים יותר במשרד התכנון הפלסטיני, ראה בהמשך.407
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלנכתבה עבודה זו, מבשר כי אנו עומדים בפני מצב שבו בפעם הראשונה מזה שנים רבות,עשוי להיות לצד שישלוט בעיר הפלסטינית עניין אמיתי לפתח אותה, והיא אכן צפויה(לפי תרחיש זה) לתמורות מפליגות.37נספח 3: הסיוע הבינלאומי לרשות הפלסטיניתלהערכתנו צפויה ירושלים הפלסטינית לחוות תהליכים של פיתוח בכמה תחומים.הבולטים שבהם הם קליטת חלק ניכר מן המגזר הציבורי שיוקם במדינה הפלסטינית,פעילות נרחבת של בינוי לכל היעדים, והשקעה מאסיבית בתשתיות עירוניות. תהליכיםאלה דורשים ליווי מימוני בהיקף יוצא-דופן. לתרומות שיקבלו הפלסטינים מהקהילההבינ״ל יהיה חלק מכריע במימון זה. יתרה מכך: תרומות כאלה, במיליארדי דולרים,הם תנאי הכרחי למימוש המגמות המוצגות בפרק ״חזון לירושלים והעיר הפלסטינית״במסמך זה. מטרת הנספח הזה היא להציג את פוטנציאל התרומות הצפוי, ולבסס אתהטענה כי חלקה של ירושלים בכספי התרומות יהיה משמעותי הרבה מעבר למשקלהבאוכלוסייה למשל.עם הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994, הוקם ארגון ״המדינות התורמות״Countries) ,(Donor אשר כלל גם מוסדות בינלאומיים כגון הבנק העולמי והאו״ם. ארגוןזה ריכז את איסוף הכספים שנתרמו לפלסטינים ע״י הקהילה הבינלאומית והצטברובמהלך התקופה לכשמונה מיליארד דולר — סכום-עתק בהתחשב בגודלו של המשקהפלסטיני (תל״ג של כארבעה מיליארד דולר). הנתונים על התרומות בשנות ה-2000אינם ברורים דיים. בתקופה זו חל שינוי מהותי בהיקף גיוס התרומות וביעדיהן, וזאתעקב הנזקים הכלכליים הכבדים שהסבה האינתיפאדה השנייה למשק הפלסטיני. לפיכךנתייחס להלן בעיקר לתקופה שבין 1994 לבין 1999, הנותנת לדעתנו תמונה טובה יותר138של הסיוע ,בעתות רגיעה.תהליך התרומה כולל שלושה שלבים: בשלב הראשון מצהיר הגוף או המדינה עלהסכום שבכוונתו לתרום .(pledge) בשלב השני מתחייב התורם ליעד של סכום מסויםלמטרה שהוגדרה במפורש .(commitment) בשלב השלישי ״משוחרר״ הכסף לצורךביצוע המטרה המוסכמת .(disbursement) חלק מסך התרומות המוכרזות עד כה, טרםנקשר להתחייבויות ממשיות ולא כל הסכומים המוקצים כבר חולקו. בשנים 1999-1994&^!1>0\רוב הנתונים והתרשימים בנספח זה לקוחים מ-(81.(2000 &קיימים גם נתונים מאוחרים יותר במשרד התכנון הפלסטיני, ראה בהמשך.407
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהסתכמו התחייבויות הגופים התורמים ב-4,081 מיליון דולר — מתוכם הועברו בפועל2,783 מיליון.התרומות לרשות הפלסטינית הן יוצאות-דופן בקנה-מידה עולמי. ב-1997 למשל,עמדה התרומה לנפש ברשות הפלסטינית על 157 דולר. רק התרומה לנפש בבוסניה-הרצגובינה ובישראל היו גבוהות יותר(200 דולר ו-235 דולר בהתאמה). אמת-מידה אחרתהיא ביחס לתוצר המקומי: ב-1994 היו התרומות 18% מהתוצר המקומי, וב-1999 -10%. מרבית הכספים נתרמים כמענקים, וחלקם הקטן כהלוואות. עם הזמן גדל חלקןשל ההלוואות מ-6% מסך התרומות בשנת 1995, לכדי כרבע ב-1999.איור 1: התרומות לרשות הפלסטינית, 1999-1994$9001994 1995 1996 1997 1998 1999מקור: (2000) al. Brynen et408