להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלוניתן להגדיל את מספר התלמידים בה בלי קשר לשאלה אם הגידול יבוא מקרבאוכלוסייה שאינה לומדת כיום או על חשבון מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ.‏עם זאת,‏ היא מציינת כי נכון להיום,‏ הגדלת מספר התלמידים באוניברסיטה משמעוהורדת סף הקבלה בחלק מן החוגים,‏ דבר שעלול לכרסם ביתרון המצוינות שלהאוניברסיטה העברית.‏חשוב לציין כי הסרת המגבלה המנהלית,‏ אף שהיא הכרחית להגדלת מספרהסטודנטים בעיר,‏ אינה מספיקה על-מנת להבטיח שגידול זה אכן יתרחש.‏האוניברסיטה והמוסדות האקדמיים הנוספים בעיר יהיו חייבים להשקיע מחשבהומשאבים כדי למשוך מספר גדול יותר של סטודנטים מוכשרים.‏ בנוסף,‏ טוענת שפירא,‏המגבלה העיקרית על גידול במספר התלמידים,‏ בעיקר במדעי החברה,‏ אינה ביקושאלא היעדר כוחות-הוראה מספיקים בחלק מן החוגים.‏ כך למשל,‏ בחוג לחשבונאותישנם תקנים פנויים,‏ אך אין מי שימלא אותם.‏ אחת הדרכים להגדלת המשיכה שלהאקדמיה למקצועות מבוקשים היא מתן תגמולים דיפרנציאליים למרצים,‏ ודרך זונידונה בוועדת שוחט.‏הקמת מוסדות חדשים להשכלה גבוהה,‏ וחיזוק מוסדות קיימים לאוכלוסיותשייצוגן במערכת הוא קטן — שיעור המתחילים בלימודים גבוהים מתוך שנתוןממוצע,‏ משקף את תהליך הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לחלקי אוכלוסייה שלאנהנו ממנה בעבר.‏ בירושלים שתי אוכלוסיות בעלות שיעור נמוך של השתתפותבשוק ההשכלה הגבוהה:‏ החברה הערבית והחברה החרדית.‏ זו הסיבה לכך ששיעורהמתחילים ללמוד מתוך שנתון ממוצע בירושלים,‏ נמוך משמעותית מן השיעורהארצי.‏ עם זאת,‏ בשנים האחרונות אנו עדים למגמת התעוררות בחברות אלוולנטייה גוברת בקרבן לרכוש השכלה גבוהה.‏ שינוי סדר העדיפויות במגזרים אלהעשוי להגדיל מאוד את הביקוש להשכלה גבוהה בירושלים.‏ ממחקר שנעשה בימיםאלה במכון ירושלים לחקר ישראל עולה כי בקרב החרדים יש ביקוש גבוה להשכלהכללית גבוהה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה.‏ מספר חסמים מונעים מהםלפנות למסלול זה ובהם:‏ ‏,קושי במימון שכר-לימוד לתקופה של 4-3 שנים,‏ פערי-ידעבלימודי ליבה המחייבים אותם להשלמות ארוכות,‏ ופגיעה במעמדם החברתי-כלכליכתוצאה מעזיבתם את המסגרת התורנית ‏(מלחי,‏ קאופמן וכהן,‏ 2008).•• מתן תמריצים למוסדות האקדמיים לפנות לשווקים חדשים - מומלץ להציעלאוניברסיטה סיוע ציבורי להקמת קולג׳ בינלאומי חדש,‏ וסיוע בפיתוח מכללותנוספות שיפנו אל קהל חדש שלא השתתף עד כה בשוק ההשכלה הגבוהה בארץ.‏למשל,‏ תכניות לסטודנטים מחו״ל או ״תכניות-מנהלים״.‏ על-פי העבודה של זילכה,‏105