להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל• הרשות לפיתוח ירושלים ‏(הרל״י)‏ והחברה הבת ״עדן״;‏• הרשות לתרבות ותיירות - אמורה לעסוק בתרבות,‏ ספורט וקשרי-חוץ,‏ אךטרם הוקמה,‏ טרם תוקצבה,‏ וקיימת מחלוקת לגבי מידת נחיצותה;‏מודל חברת ״הגיחון״,‏ שהיא תאגיד עצמאי הפועל על-פי חוק תאגידי מיםוביוב;‏חברות עירוניות מיוחדות ‏(חובת הנאמנות הראשונה של חברי מועצת המנהליםהיא לחברה ולא לרשות המקומית);‏עמותות פרויקטאליות,‏ כמו רשות לתחבורה/הסעת המונים;‏שילוב גדל של ארגוני המגזר הפרטי והמגזר השלישי במתן שירותים חברתייםלמיניהם.‏•:••••הארגונים הנכללים תחת הכותרת ״ביזור-הצידה״ כוללים מגוון של רשויות חצי-‏אוטונומיות לביצוע תפקידים עירוניים מוגדרים בתחומי הפיתוח,‏ התשתיות,‏התרבות וכדו׳ — גופים ״מוטי-משימה״ שבמועצת המנהלים שלהם קיים איזוןכוחות המקטין לחצים פוליטיים,‏ מצמצם במידת-מה את דומיננטיות הרוב העירוני,‏ומאפשר בקרה.‏ גופים כאלה יכולים גם לשמש מסגרות-מדף שאפשר להאציל להןסמכויות נוספות במקרה של מצב משברי בעיריית-ירושלים.‏ בין רשויות אלו אפשרלמנות כאמור:‏חברות עירוניות מיוחדות שבהן המחויבות הראשונה של חברי מועצת המנהליםהיא לחברה;‏עמותות כגון תכנית-אב לתחבורה בירושלים ‏(העמותה לתכנון,‏ פיתוח ושימורעירוני ירושלים),‏ שיכולה להתפתח לרשות מטרופוליטאנית לתחבורה.‏ כיום יו״רהעמותה הוא ראש העירייה,‏ אבל ״בעל המאה״ הוא משרד התחבורה ו״בעלהדעה״ האמיתי הוא רפרנט אגף התקציבים;‏— BID תאגיד משותף למגזר העסקי ולעירייה ‏(או לרשות לפיתוח ירושלים)‏לניהול אזורי-עסקים מוגדרים בעיר;‏רשות-לפיתוח-ירושלים מחוזקת היא דוגמא כוללנית יותר של ״ביזור-הצידה״.‏רשות כזו תכלול שותפים ותפקידים נוספים ‏(כיום היא אינה כפופה לעירייה,‏אך בפועל היא מחויבת לשתף עמה פעולה באופן מלא).‏••••298