להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלPublic funding for the arts generates returns that are multiples of the moneyinvested in them. Returns on the federal level are relatively small in scaleand impact, but for states and local communities the numbers are impressive(Bales & Pinnavaia, 2001, p. 61).Cהיקף רחב של פעילות תרבותית בעיר יכול לתרום תעסוקה למעמד היצירתי המתפרנסמתרבות,‏ וכן למעגל רחב יותר של נותני שירותים לתרבות ‏(ראיון עם ריצ׳ארד פלורידה,‏2002). תשתיות רחבות לתרבות על רבדיה השונים,‏ יכולות לזרז צמיחה עירונית.‏ במאמרועל העיר הצרכנית,‏ מראה גלייזר כי ערים בעלות שיעור גבוה של תשתיות לאיכות חיים(amenities) - או כפי שצוין במאמר במפורש:‏ מופעי-תיאטרון ובתי-קפה - ערים אלוצמחו במהירות רבה יותר מאשר ערים בעלות שיעור נמוך של תשתיות כאלו(,‏Glaeser.(2001210התובנה שתרבות יכולה להביא לשגשוג עירוני,‏ הגיעה לירושלים לפני עשרותשנים על-ידי טדי קולק,‏ שהקים את ״האגודה לאמנויות וערכי-רוח״ שהפכה להיות״הקרן לירושלים״.‏ פעילות הקרן התמקדה באותן שנים בבניית תשתיות-תרבות.‏ כךקמו המוסדות הגדולים,‏ כגון תיאטרון-ירושלים,‏ מוזיאון-ישראל ואחרים,‏ ונבנו גינותופארקים שכונתיים.‏ מההקדמה לחוברת שהציגה את פעולותיה של הקרן לירושלים(1984, ראו פישר,‏ 1988) עולה כי באותן שנים לא היו בעיר מפעלי-תרבות שלא נתמכועל-ידי הקרן.‏ תמיכה זו החליפה למעשה את התמיכה העירונית במוסדות.‏ הקרןהכתיבה את מדיניות התרבות בירושלים באמצעות המוסדות שהקימה והתמיכותשנתנה.‏ מצב זה השתנה עם בחירתו של אהוד אולמרט לתפקיד ראש העירייה.‏ מאז1993 ועד היום נפתחו בירושלים מעט מוסדות-תרבות חדשים ותקציב התמיכה השוטףבתרבות נשחק ‏(חושן,‏ 2004). בימי אולמרט נוצר נתק בין העירייה לבין הקרן לירושלים,‏והדבר הביא את אולמרט להעביר את האחריות לתמיכה במוסדות התרבות למדינה,‏באמצעות ״תקנת ירושלים לתרבות.״ תקנה זו העמידה בשנתה הראשונה ‏(שנת 1998/9)25 מיליון ש״ח.‏ כספי התקנה אפשרו לעיריית ירושלים להפחית אף יותר את תמיכתהבמוסדות התרבות בעיר,‏ בעוד שהתקנה עצמה נשחקה וקוצצה במהלך השנים,‏ מאחרוהיא אינה מעוגנת בחוק.‏ בשנת 2007 היא עמדה על כ-‏‎18‎ מיליון ש״ח,‏ אחרי מאבקממושך.‏ כתוצאה מתהליכים אלה הפכה התמיכה העירונית במוסדות התרבות לבלתי-‏משמעותית;‏ המוסדות מתקיימים אך בקושי,‏ ותרומתם לפיתוח העיר אינה ממוצה.‏משנת 2000 ניכרת בישראל התעוררות בשיח על מקומה של התרבות.‏ התרבות החלהתופסת מקום נכבד בדיון על ההתחדשות העירונית ‏(ראה למשל התכנית האסטרטגית