13.07.2015 Views

להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשהפכה ממקום כמעט בלתי-נודע ליעד-תיירות מועדף,‏ הודות למוזיאון גוגנהיים לאמנותמודרנית שנפתח בעיר ב-‏‎1997‎‏.‏ בעניין זה יש הטוענים כי מבנה המוזיאון חשוב מתוכנו.‏עיקרון זה עשוי להצדיק פרויקטים העשויים להיראות מגלומניים,‏ כמו למשל גשרהמיתרים בכניסה לירושלים בתכנון האדריכל סנטיאגו קלטראווה.‏ בהקשר זה יצויןכי מוזיאון גוגנהיים בבילבאו,‏ תוכנן ע״י פרנק גרי,‏ שתכנן גם את מוזיאון הסובלנותהאמור לקום במרכז ירושלים.‏ אף כי לירושלים לא חסרים סימני-היכר(מגדל-דוד,‏ טחנתהרוח,‏ היכל הספר,‏ הכנסת ועוד),‏ במגבלות הטעם האישי ניתן למצוא צידוק ־:,‏ מסויםל״אייקונים״ חדשים לעיר,‏ בהינתן מערך שיווקי בינלאומי כולל שיבליט את התחדשותהעיר,‏ ובהינקט צעדים של ממש.‏חשוב לציין כי חרף המאמצים האדירים שעושות ערים שונות כדי לשווק את עצמןתוך הבלטת ייחודן - נמתחת ביקורת על כך שערים רבות מנסות למכור את אותומוצר עצמו,‏ הבנוי מאותם מרכיבים:‏ תרבות,‏ אמנות,‏ היסטוריה ומורשת,‏ בשילוב מבניםבולטים בעיר.‏ כדי לחסוך ביקורת זו,‏ אפילו עיר בעלת גרעין גדול של ייחוד אותנטיכירושלים,‏ חייבת להתייחס בכובד-ראש לסוגיית פיתוח המוצר התיירותי.‏ כפי שמציין2002) w ( L a , יש לדון לעומק במספר סוגיות.‏ למשל,‏ האם העיר היא מוצר תיירותי בודדאו שהיא נושאת מגוון של מוצרים?‏ האם התייר לא ייחשף ממילא לחלקים אחרים שלהעיר,‏ שאינם נכללים בקונספט?‏ האם ״חבילת המוצרים״ אכן קולעת לטעמו של התייר?‏האין התנגשות בין ״חבילות״ שונות ‏(שאלה רלוואנטית מאוד בירושלים)?‏ ועד כמה יפגע״מסחור״ האותנטיות,‏ באלה המחפשים אותנטיות של ממש?‏לשכת-ת״רות188בארה״ב ובאירופה מקובלות לשכות-תיירות ציבוריות אוטונומיות או אוטונומיות־למחצה,‏ שתפקידן לשווק ולקדם את התיירות בעיר ולהפכה לידידותית יותר לתייר.‏לעתים מדובר בגוף משותף למגזר הציבורי והפרטי.‏ בבריטניה למשל,‏ כך על-פי Law(2002), עוסקים לעתים אותם גופים הן בתיירות והן בשיווק העיר באופן כללי;‏ למשל,‏לצורך משיכת עסקים או תאגידים לתחומה.‏ עיקר הפעילות מתבטאת בפרסום,‏ בסיוריהיכרות לאמצעי התקשורת וכן בתפעול מרכזי-מבקרים הפזורים בעיר,‏ המספקים מידעומוכרים אמצעים שונים כגון כרטיסי-הנחות או כרטיסים לשימוש רב-פעמי(״חופשי״)‏לכניסה לאתרים או לתחבורה הציבורית.‏ חרף העיסוק בנושאים ״שוטפים״,‏ עשוייםהגופים הללו לתרום גם לתכנון.‏ על-פי 2002) w ( L a תקציבי לשכות-תיירות ‏(בעיקרלצורכי-פרסום),‏ הם משמעותיים ביותר,‏ ולראיה:‏ בראשית שנות ה-‏‎90‎ נעו התקציביםשהועידו לכך ערים גדולות בארה״ב בין 5,000,000 ל-‏‎10,000,000‎ דולר ‏(עם נתון חריג

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!