להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראללעיר ענייה יש בד״כ עירייה ענייה.‏ מיעוט האוכלוסייה העובדת,‏ וההנחות בארנונההניתנות למעוטי-הכנסה,‏ מביאים לכך ששיעורי גביית הארנונה בירושלים נמוכים במיוחד.‏חמורה מכך העובדה שמוסדות המגזר הציבורי היושבים בעיר ופועלים בתוכה מתוקףהיותה בירה,‏ אינם משלמים תמיד ארנונה כנדרש.‏ כתוצאה מכך מוטל עיקר המיסויבעיר על האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית ‏(חלקה המבוסס).‏ כפי שראינו,‏ שיעורה שלאוכלוסייה זו הולך ופוחת,‏ וככל שהעירייה יורדת מנכסיה מוטל על אוכלוסייה זו נטלגדל והולך של סיוע לאוכלוסייה החלשה.‏ כתוצאה מכ^‏ אין העירייה מסוגלת לספקשירותים ברמה נאותה,‏ החל בשירותים בסיסיים ביותר כמו ניקיון,‏ ועד לשירותיםמתקדמים וחשובים כמו חינוך ותרבות.‏ מצב זה פוגע שוב בדימויה של העיר,‏ מחוללהגירה שלילית,‏ וחוזר חלילה.‏שאלת הדימוי היא שאלה מכרעת כשמדובר במעמדה של עיר.‏ כל הגורמים שמנינולעיל יצרו לירושלים דימוי קשה של עיר בנסיגה מתמדת — עיר שאיכות החיים בהירודה,‏ עיר הסובלת ממגבלות של חופש תרבותי,‏ עיר עם שוקי דיור ועבודה מצומצמיםועם רמת שירותים ירודה.‏ גם אם דימוי זה קשה מן המציאות,‏ הוא מגביר את ההיסוסיםשל משפחות ושל יזמים להתיישב בעיר,‏ לעבוד בה ולהקים בה עסקים.‏ נסיגתה שלירושלים בתחומים אלה עומדת בניגוד להתפתחות עירונית וכלכלית נמרצת במקומותאחרים — בעיקר באזור המרכז ובתל-אביב רבתי המושכת אוכלוסייה חזקה מירושליםומתחרה בה גם בתחומים בהם לירושלים יש לכאורה יתרון מובהק.‏מה צפוי בהמשך!‏22תחזיות המבוססות על מגמות השנים האחרונות,‏ מצביעות על המשך הנסיגה של העיר.‏לוח 1 מראה את השינויים והתחזיות של הרכב האוכלוסייה הירושלמית על שלושתמגזריה.‏אם המגמות הקיימות תימשכנה,‏ בשנת 2020 תמנה האוכלוסייה החרדית כ-‏‎44‎אחוזים מן האוכלוסייה היהודית,‏ בעוד שהאוכלוסייה היהודית הכללית כמעט שלאתגדל,‏ כך ששיעורה בתוך כלל תושבי העיר צפוי לרדת.‏ נכון להיום,‏ שיעור ההשתתפותבכוח העבודה של האוכלוסייה החרדית ‏(מקרב בני 15 ומעלה)‏ הוא 27.7 אחוזים בלבד,‏וזה של האוכלוסייה הלא-חרדית הוא 55.3 אחוזים ‏(אף הוא נמוך יחסית).‏ אם לאיחול שינוי במגמה זו,‏ עשוי השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה היהודית להוריד אתשיעור ההשתתפות של סך האוכלוסייה היהודית בכוח העבודה מ-‏‎45.7%‎ ב־‎2005‎‏,‏ עדל-‏‎43.3%‎ ב-‏‎2020‎‏.‏ מכאן שהשאיפה לחיזוקה הכלכלי של העיר מחייבת שינויים מרחיקי-‏