להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהם מוסדות גדולים ‏(עם תקציב-הפעלה העולה על 9 מיליון ש״ח לשנה);‏ שבעה מהםבינוניים (9-4 מיליון);‏ 14 קטנים (3-1 מיליון);‏ ו-‏‎18‎ זעירים ‏(מתחת למיליון שקללשנה).‏ רוב רובה של היצירה הקשורה בתרבות גבוהה,‏ מתרחש במסגרת מוסדות אלה.‏הקושי העיקרי שעמו מתמודדים המוסדות הירושלמיים,‏ הוא תקציב נמוך לפעילותשוטפת.‏ בניגוד לתל-אביב,‏ רוב המוסדות בירושלים קטנים וזעירים.‏ מן המחקר שלמכון ראנד עולה כי בדומה לחברה העסקית,‏ גם בתחום התרבות נודע יתרון לגודל.‏מוסדות גדולים מצליחים לגייס יותר כספים ממקורו^‏ פרטיים וציבוריים גם יחד,‏הן בזכות הנראות הגדולה שלהם והן בזכות יכולתם להשפיע כלכלית על סביבתם.‏כפי שנראה בהמשך,‏ אחד הקריטריונים לקביעת היקף התמיכה הציבורית במוסדות,‏הוא היקף פעילותם,‏ המושפע מגודל המוסד.‏ סיבה אפשרית נוספת להיקף-פעילותמצומצם,‏ נעוצה בגודלו של קהל היעד הפוטנציאלי.‏ הניתוח הדמוגראפי מראה כילמרות שירושלים התברכה באוכלוסייה גדולה,‏ רק חלק קטן ממנה נהנה מהיצעהתרבות הקיים בעיר.‏ בנוסף פועלי•‏ בעיר מרכזי תרבות יהודית כמו בית-אבי חי,‏בית-שמואל,‏ בתי-כנסת רפורמיים המציעים מפגשי-לימוד,‏ הרצאות ודיונים,‏ לצדתערוכות ומופעים.‏ חשוב לציין כי גופים אלה אינם מתוקצבים מתקציבי התרבותהכללית,‏ אלא מתקנות-תמיכה ייעודיות ומכספי קרנות ותרומות.‏2. היוצרים — בירושלים ריכוז גבוה של בתי-ספר גבוהים לאמנות,‏ המכשירים מאותאמנים צעירים מדי שנה.‏ הפיכת ירושלים ל״עיר יצירתית״,‏ מחייבת להגדיל אתשיעור האוכלוסייה היצירתית המתגוררת בה ‏(מספר קבוצות יוצרות הפועלות כברבעיר,‏ מצביע על הפוטנציאל הטמון בעידוד היצירה בירושלים).‏ היוצרים הם בהבעת גם קהל-יעד של הפרויקט ‏(בהיותם אוכלוסייה חזקה ושוחרת תרבות)‏ וגם כליליצירת נפח של פעילות תרבותית,‏ שהיא מסימני ההיכר של ״העיר היצירתית״.‏ נכוןלהיום,‏ רוב בוגרי בתי הספר והאמנים המציגים בעיר,‏ אינם מתגוררים בה מחמתהיעדר תעסוקה מספקת — דבר הנובע מהיקף הפעילות הנמוך של מוסדות התרבותומסגרות הפנאי.‏3. הגופים המממנים — ההבנה כי יש צורך במימון ציבורי של התרבות,‏ היא נקודת-‏מוצא שהיתה מקובלת בישראל עוד לפני קום המדינה ‏(כץ וסלע,‏ 1999). כיום מגיערוב הסבסוד השוטף של מוסדות התרבות בישראל משלושה מקורות מרכזיים:‏מתקציב הממשלה — באמצעות מנהל התרבות ‏(המקפח את המוסדות הירושלמיים,‏כפי שנראה בהמשך);‏ מתקציב הרשות המקומית ‏(בירושלים מדובר בסכום קטןבמיוחד),‏ וכן מכספי תורמים וקרנות המיועדים בעיקר לפיתוח פיזי,‏ ולא לתמיכהשוטפת ‏(בתחום זה,‏ כאמור,‏ זכתה בעבר ירושלים ליתרון).‏216