להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלחרדית)‏ של 13+ שנות-לימוד,‏ ושיעורם באוכלוסייה הכללית היה 37.3%. לעומת זאתבתל-אביב היו אז השיעורים המקבילים:‏ 25.9% ו-‏‎27.1%‎ בלבד.‏ הן בירושלים והן בתל-‏אביב עלתה ההשכלה עם השנים,‏ אך עם זאת נמחק יתרונה ההשכלתי של ירושליםעל פני תל-אביב.‏ ב-‏‎2005‎ היה שיעור בעלי 13+ שנות-לימוד ‏(כללי)‏ בירושלים 34.6%מכלל האוכלוסייה,‏ לעומת שיעור מקביל בתל-אביב של 52.6%. אם נגביל את עצמנולאוכלוסייה הכללית,‏ הרי ששיעור זה ב-‏‎2005‎ היה בירושלים 53.6%, בדיוק כמו זהשבתל-אביב.‏ אולם גם כך פירוש הדבר שהיתרון ההשכלתי הניכר שהיה לירושליםב-‏‎1980‎ נעלם.‏בהרכב האוכלוסייה הכללית חל עוד שינוי חשוב לרעתה של ירושלים:‏ האוכלוסייההמשכילה המועסקת בירושלים הזדקנה,‏ וזו של תל-אביב הפכה צעירה יותר.‏ תופעה זומוצגת באיור 3 המתאר את התפלגות הגילים של אוכלוסייה זו בירושלים ובתל-אביב,‏בשנים 1980 ו-‏‎2004‎‏.‏איור 3: התפלגות גיל מועסקים עם 13+ שנות-לימוד:‏ ירושלים ותל־אביבבשנים 1980 ו-‏‎2005‎ן-‏ 30%מקור:‏ עיבודי המחברים מסקרי הכנסות.‏לסיכום סעיף זה נציין שגם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים בגיל העבודההעיקרי (25 עד 55 שנים)‏ בקרב האוכלוסייה הכללית בירושלים,‏ מעיד על היחלשותה61