להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלשהוזכרה לעיל.‏ יחד עם זאת,‏ יש להיזהר ממקסמי-שווא העלולים להיקשר לפיתוחאטרקציות חדשות.‏ אטרקציה עשויה לעבור תהליך דומה למה שאנשי-שיווק מכנים״מחזור החיים של המוצר״,‏ דהיינו:‏ המעבר מצמיחה להאטה ואף להיעלמות מן השוק.‏כך למשל,‏ ייתכן שבילבאו מצויה עתה במיצוי המוצר התיירותי שהיא מספקת,‏ ובשניםהקרובות היא תחווה דעיכה וחזרה אל האלמוניות ממנה באה,‏ כפי שקרה למקומות.(Law, 2002 אולם אין דינו של כל מוצר — ובכלל זה אטרקציות תיירותיותעירוניות - לחוות מחזור שכזה ולהיעלם.‏ שני גורמים חשובים המוזכרים בקפרות אשרעשויים לשמר את ״נצחיותה״ של עיר,‏ הם היותה ״עיר עולם״,‏ כגון לונדון,‏ פריז וכד׳,‏וכן התחדשות מתמדת.‏ האפשרות לספק מוצר ייחודי מאוד — שלא ניתן ״לשכפלו״ —בוודאי שרק תורמת למניעת דעיכתה של עיר.‏מוזיאוניםשתי בעיות עיקריות נוגעות לאטרקטיביות של מוזיאון וכד׳.‏ ראשית,‏ מיעוטם שלביקורים חוזרים,‏ ושנית העובדה שנוסחאות משכפלות את עצמן ומוזיאון שהיה פעםייחודיי,‏ כבר אינו נתפס ככזה והוא עלול להחמיץ אף את ביקורו הראשון של התיירבעיר.‏ אכן,‏ כפי שמציין 2002) w ( L a , בעשורים האחרונים גדל מספר האטרקציות בעולם,‏ובכללן המוזיאונים,‏ שכן אלה משמשים ״עוגנים״ לתיירות.‏ באופן ספציפי יותר,‏ חלהעלייה במספר גני החיות ‏(לרבות מסוג ״גן-חיות ימי״ — ,(aquarium מוזיאוני המדעוהטכנולוגיה ומינים שונים של פארקי-שעשועים parks) .(theme דעיכה אפשרית שלמוזיאון או של כל אטרקציה אחרת,‏ קשורה במודל מחזור החיים של המוצר,‏ שהוזכרלעיל.‏ על-פי 2002) w ( L a יש עדויות לכך שהיצע המוזיאונים בבריטניה עולה על הביקוש,‏כך שחרף הגידול במספר הביקורים,‏ הממוצע למוזיאון יורד בדרך-כלל.‏ יתרה מכך,‏ ניתןלראות שם כי לאחר עלייה משמעותית בהיקף המבקרים בערים המשניות בשנות ה-‏‎80‎‏,‏חלה ירידה במהלך שנות ה-‏‎90‎‏.‏ אחד הפתרונות הוא דינאמיות של המוזיאון,‏ בעיקרבאמצעות אירועים מיוחדים או תערוכות מיוחדות או מתחלפות.‏ נציין לדוגמא אתהמעבר של דגם בית שני ‎9‎‏>אתרו המקורי(בהולילנד)‏ אל מוזיאון ישראל — צעד מוצלח,‏גם אם חד-פעמי,‏ הן בזכות ניצול יתרונות ההתקבצות והן בזכות רענון המוצג והמוזיאון.‏מוזיאון ישראל אף אמור לעבור ״מהפכה״ של ממש בשנים הקרובות.‏בהמשך לעניין ההתקבצות,‏ ננקטה בערים רבות בעולם מדיניות-תכנון,‏ לפיהאתרים,‏ ובכלל זה מוזיאונים,‏ מקובצים יחדיו ברובע מיוחד.‏ העיר הראשונה לעשות כןהיתה ברלין,‏ בה קובצו מוזיאונים יחדיו עוד במחצית השנייה של המאה ה-‏‎19‎‏,‏ וזאתכאמצעי לביסוס מעמדה כעיר בירה.‏ דוגמא ידועה יותר היא מוזיאוני הסמית׳סוניאן191