××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

More documents

Recommendations

Info

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמעבר לכנסים אקדמיים או עסקיים,‏ ירושלים היא יעד מצוין לכנסים דתיים —בייחוד יהודיים ונוצריים.‏ לשכת התיירות או לשכת הכנסים שתקום,‏ אמורה לדאוגלשיווק בהתאם,‏ ובדגש על קהלי-יעד משכילים.‏ קהילות פרוטסטאנטיות אמריקאיות,‏לדוגמא,‏ הולמות מאוד פרופיל זה.‏פיתוח סביבתיכאמור,‏ פיתוח מרכז העיר לצורכי התיירים או המקומיים,‏ כולל רכיב חשוב של שדרוגהמרחב הציבורי,‏ לרבות פיתוח חיי המסחר ואפשרויות הבילוי.‏ זאת במשולב עם סגירתרחובות לתחבורה לטובת הולכי הרגל (pedestrianization) — דבר הנעשה באירופהואפילו בצפון-אמריקה.‏ בהקשר זה חשובה מאוד האסתטיקה העירונית ,(cityscape)הכוללת שימור מבנים ישנים ואף שכונות ומרקמים אורבאניים שלמים,‏ והקפדה עלסטנדרטים אדריכליים הולמים.‏ אכן,‏ על-פי 2004) Tunbridge (Ashworth & אחדהאתגרים הגדולים בפיתוח ובניהול עיר היסטורית תיירותית היא מציאת האיזון הנכוןשבין שימור ופיתוח.‏ יש לציין כי כל הנאמר להלן מתייחס בירושלים למערב העיר,‏ אולםכפי שנכתב בתכנית המתאר המקומית,‏ יש לנקוט צעדים מקבילים של שימור ופיתוחגם במזרח-ירושלים.‏קישור מרחבי התיירות העירונייםכפי שמציינים שובל (1998) וכן 2002) w ( L a , תיירים נוטים לנצל את הקומפקטיותשל מרכז העיר ושל המרכז התיירותי,‏ ולסייר בהם ברגל.‏ על-כן קיימת חשיבות עליונהבקישור ״אזורי התפר״ שבין מרחבי התיירות בעיר,‏ קרי:‏ העיר העתיקה — מרכז העיר,‏ומרכז העיר — אזור המוזיאונים.‏פרויקט-ממילא אמור היה לשמש נקודת-ממשק עיקרית בין העיר העתיקה למרכזהעיר,‏ וככזה לשמש גם מוקד עיקרי לפעילות תיירות ובילוי ״תוססת״.‏ הפרויקט נהגהבשנות ה-‏‎70‎‏,‏ ואף כי כבר•‏ אז החלו ליישם את אסטרטגיות ההתחדשות בבולטימורובערים אחרות,‏ היה עדיין מוקדם להעריך את היקף ההצלחה הצפויה שם.‏ כעת,‏ עםהשלמתו הצפויה של הפרויקט,‏ יש לבחון מחדש את האפשרויות הגלומות בו,‏ ולראותמה ניתן לשנות ‏(אם בכלל)‏ הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.‏ יצוין כי הרחובות ינאיוכורש,‏ הסמוכים הן למתחם-ממילא והן לתחנת הרכבת הקלה המתוכננת בכיכר-ספרא,‏משוועים להתחדשות,‏ ויש לשקול את פיתוחו של אזור זה,‏ אם-כי על רקע התלאות שהיועם מתחם ממילא,‏ צפוי הרעיון להיתקל בהתנגדות.‏ ראו התייחסות קצרה להלן.‏195
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאשר לאזור המוזיאונים — ריחוקם ממרכז העיר פועל לרעת התיירות בעיר.‏ מכיווןשהעברתם למרכז אינה מעשית,‏ יש לבחון יותר מדרך אחת כדי לקשור אותם למרכזבנתיב הליכה ברגל,‏ בצורה נוחה וידידותית.‏ ראשית,‏ בעוד שרחוב יפו המשודרג במסגרתפרויקט הרכבת הקלה,‏ צפוי לסייע ב״מתיחת״ מרכז העיר לכיוון הכניסה לעיר — דווקארחוב אגריפס נראה ציר אידיאלי לתיירות,‏ בשלבו את חוויית השוק עם אזור מסעדותמקומיות אותנטיות.‏ גשר בית המשפט העליון וגן הוורדים עשויים לשמש המשך ראוילאותו מסדרון תיירותי.‏ יש לדאוג לקישור נאות דרך מתחם משרד החוץ לשעבר,‏ העתידלהיבנות ‏(כנראה לצורכי מגורים)‏ כחלק ממכלול הכניסה העיר.‏ ציר אלטרנטיבי,‏ ואף קצרמהקודם,‏ הוא רחוב רמב״ן ברחביה.‏ אולם חלופה זו היא בעייתית,‏ שכן שדרוג המרחבהציבורי ברחוב זה מחייב כריית מנהרה לרכב מתחת לשכונת רחביה ‏(מדרך רופין לרחובאגרון),‏ אם כי מדובר בתכנית לאו דווקא בדיונית אשר החלה להיבדק בעירייה.‏ כמו-כןדרוש פתרון יצירתי(רכבל?)‏ כדי להתגבר על הטופוגרפיה של עמק המצלבה.‏אופי הבנייה ושימור מבניםהחשיבות הרבה הנודעת לשימור מבנים אינה טעונה הסברים.‏ מבנים היסטוריים בעליחזות ארכיטקטונית ייחודית,‏ אסתטית או מרשימה,‏ הם אחד האמצעים העיקרייםליצירת מרחב ציבורי שיהלום את החותם הייחודי שהעיר שואפת להטביע בתודעתהתייר והתושב גם יחד.‏ מבנים היסטוריים הם גם כמובן אחד הגורמים החשוביםביותר בהבלטת אופייה של עיר היסטורית.‏ הן תכנית המתאר המקומית והן הספרותהמקצועית ‏(ראו שובל,‏ 1999 וכן 6^11111131 & 11^0^51^ 2004), מרחיבות את הדיבורעל שימור מבנים היסטוריים,‏ ובמקרים מסוימים על שימור מרקמים ושכונות שלמות,‏לרבות הרעיון של הסבת שימושם המקורי של מבנים — כמו למשל למלונות ״בוטיק״ —כדי להצדיק את שימור המבנה גם מבחינה כלכלית.‏סוגיה שאינה מוזכרת במפורש במקומות אחרים,‏ היא צדו השני של המטבע,‏ דהיינו:‏מבנים שהם מפגע אסתטי לכל הדעות ופוגמים בחזות המרקם האורבאני באופן שלאניתן להתעלם ממנו.‏ בירושלים מדובר במספר מבנים הניצבים במרכז העיר,‏ בעיקרמשנות ה-‏‎60‎ וה־‎70‎‏.‏ יש לקטלג את המבנים הללו ולבחון לגביהם חלופות שונות אחתלאחת,‏ לרבות שינוי החזית ואף הרס כולל של המבנה.‏ במקרים מסוימים,‏ כמו בנייןהעמודים ברחוב יפו,‏ מדובר במבנה לא גדול,‏ אשר מבנה חדש שיקום במקומו יכסהבנקל את העלויות הכרוכות בהרס המבנה הקיים.‏ הקושי הגדול מתעורר כשמדוברבמבנים גדולים יותר,‏ כגון ״מגדל ירושלים״ ברחוב הלל,‏ בניין האחים ישראל ברחוב196
Page 1:
כל הזכויות שמורות ל
Page 5 and 6:
Page 7 and 8:
Page 9 and 10:
Page 11 and 12:
Page 13 and 14:
Page 15 and 16:
Page 17 and 18:
Page 19 and 20:
Page 21 and 22:
Page 23 and 24:
Page 25 and 26:
Page 27 and 28:
Page 29 and 30:
Page 31 and 32:
Page 33 and 34:
Page 35 and 36:
Page 37 and 38:
Page 39 and 40:
Page 41 and 42:
Page 43 and 44:
Page 45 and 46:
Page 47 and 48:
Page 49 and 50:
Page 51 and 52:
Page 53 and 54:
Page 55 and 56:
Page 57 and 58:
Page 59 and 60:
Page 61 and 62:
Page 63 and 64:
Page 65 and 66:
Page 67 and 68:
Page 69 and 70:
Page 71 and 72:
Page 73 and 74:
Page 75 and 76:
Page 77 and 78:
Page 79 and 80:
Page 81 and 82:
Page 83 and 84:
Page 85 and 86:
Page 87 and 88:
Page 89 and 90:
Page 91 and 92:
Page 93 and 94:
Page 95 and 96:
Page 97 and 98:
Page 99 and 100:
Page 101 and 102:
Page 103 and 104:
Page 105 and 106:
Page 107 and 108:
Page 109 and 110:
Page 111 and 112:
Page 113 and 114:
Page 115 and 116:
Page 117 and 118:
Page 119 and 120:
Page 121 and 122:
Page 123 and 124:
Page 125 and 126:
Page 127 and 128:
Page 129 and 130:
Page 131 and 132:
Page 133 and 134:
Page 135 and 136:
Page 137 and 138:
Page 139 and 140:
Page 141 and 142:
Page 143 and 144:
Page 145 and 146:
Page 147 and 148:
Page 149 and 150: כל הזכויות שמורות ל
Page 199: כל הזכויות שמורות ל
Page 251 and 252:
Page 253 and 254:
Page 255 and 256:
Page 257 and 258:
Page 259 and 260:
Page 261 and 262:
Page 263 and 264:
Page 265 and 266:
Page 267 and 268:
Page 269 and 270:
Page 271 and 272:
Page 273 and 274:
Page 275 and 276:
Page 277 and 278:
Page 279 and 280:
Page 281 and 282:
Page 283 and 284:
Page 285 and 286:
Page 287 and 288:
Page 289 and 290:
Page 291 and 292:
Page 293 and 294:
Page 295 and 296:
Page 297 and 298:
Page 299 and 300:
Page 301 and 302:
Page 303 and 304:
Page 305 and 306:
Page 307 and 308:
Page 309 and 310:
Page 311 and 312:
Page 313 and 314:
Page 315 and 316:
Page 317 and 318:
Page 319 and 320:
Page 321 and 322:
Page 323 and 324:
Page 325 and 326:
Page 327 and 328:
Page 329 and 330:
Page 331 and 332:
Page 333 and 334:
Page 335 and 336:
Page 337 and 338:
Page 339 and 340:
Page 341 and 342:
Page 343 and 344:
Page 345 and 346:
Page 347 and 348:
Page 349 and 350:
Page 351 and 352:
Page 353 and 354:
Page 355 and 356:
Page 357 and 358:
Page 359 and 360:
Page 361 and 362:
Page 363 and 364:
Page 365 and 366:
Page 367 and 368:
Page 369 and 370:
Page 371 and 372:
Page 373 and 374:
Page 375 and 376:
Page 377 and 378:
Page 379 and 380:
Page 381 and 382:
Page 383 and 384:
Page 385 and 386:
Page 387 and 388:
Page 389 and 390:
Page 391 and 392:
Page 393 and 394:
Page 395 and 396:
Page 397 and 398:
Page 399 and 400:
Page 401 and 402:
Page 403 and 404:
Page 405 and 406:
Page 407 and 408:
Page 409 and 410:
Page 411 and 412:
Page 413 and 414:
Page 415 and 416:
Page 417 and 418:
Page 419 and 420:
Page 421 and 422:
Page 423 and 424:
Page 425 and 426:
Page 427 and 428:
Page 429 and 430:
Page 431 and 432:
Page 433 and 434:
Page 435 and 436:
Page 437 and 438:
Page 439 and 440:
Page 441 and 442:
Page 443 and 444:
Page 445 and 446:
Page 447 and 448:
Page 449 and 450:
Page 451 and 452:
Page 453 and 454:
Page 455 and 456:
Page 457 and 458:
Page 459 and 460:
Page 461:
show all

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××