להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאשר לאזור המוזיאונים — ריחוקם ממרכז העיר פועל לרעת התיירות בעיר.‏ מכיווןשהעברתם למרכז אינה מעשית,‏ יש לבחון יותר מדרך אחת כדי לקשור אותם למרכזבנתיב הליכה ברגל,‏ בצורה נוחה וידידותית.‏ ראשית,‏ בעוד שרחוב יפו המשודרג במסגרתפרויקט הרכבת הקלה,‏ צפוי לסייע ב״מתיחת״ מרכז העיר לכיוון הכניסה לעיר — דווקארחוב אגריפס נראה ציר אידיאלי לתיירות,‏ בשלבו את חוויית השוק עם אזור מסעדותמקומיות אותנטיות.‏ גשר בית המשפט העליון וגן הוורדים עשויים לשמש המשך ראוילאותו מסדרון תיירותי.‏ יש לדאוג לקישור נאות דרך מתחם משרד החוץ לשעבר,‏ העתידלהיבנות ‏(כנראה לצורכי מגורים)‏ כחלק ממכלול הכניסה העיר.‏ ציר אלטרנטיבי,‏ ואף קצרמהקודם,‏ הוא רחוב רמב״ן ברחביה.‏ אולם חלופה זו היא בעייתית,‏ שכן שדרוג המרחבהציבורי ברחוב זה מחייב כריית מנהרה לרכב מתחת לשכונת רחביה ‏(מדרך רופין לרחובאגרון),‏ אם כי מדובר בתכנית לאו דווקא בדיונית אשר החלה להיבדק בעירייה.‏ כמו-כןדרוש פתרון יצירתי(רכבל?)‏ כדי להתגבר על הטופוגרפיה של עמק המצלבה.‏אופי הבנייה ושימור מבניםהחשיבות הרבה הנודעת לשימור מבנים אינה טעונה הסברים.‏ מבנים היסטוריים בעליחזות ארכיטקטונית ייחודית,‏ אסתטית או מרשימה,‏ הם אחד האמצעים העיקרייםליצירת מרחב ציבורי שיהלום את החותם הייחודי שהעיר שואפת להטביע בתודעתהתייר והתושב גם יחד.‏ מבנים היסטוריים הם גם כמובן אחד הגורמים החשוביםביותר בהבלטת אופייה של עיר היסטורית.‏ הן תכנית המתאר המקומית והן הספרותהמקצועית ‏(ראו שובל,‏ 1999 וכן 6^11111131 & 11^0^51^ 2004), מרחיבות את הדיבורעל שימור מבנים היסטוריים,‏ ובמקרים מסוימים על שימור מרקמים ושכונות שלמות,‏לרבות הרעיון של הסבת שימושם המקורי של מבנים — כמו למשל למלונות ״בוטיק״ —כדי להצדיק את שימור המבנה גם מבחינה כלכלית.‏סוגיה שאינה מוזכרת במפורש במקומות אחרים,‏ היא צדו השני של המטבע,‏ דהיינו:‏מבנים שהם מפגע אסתטי לכל הדעות ופוגמים בחזות המרקם האורבאני באופן שלאניתן להתעלם ממנו.‏ בירושלים מדובר במספר מבנים הניצבים במרכז העיר,‏ בעיקרמשנות ה-‏‎60‎ וה־‎70‎‏.‏ יש לקטלג את המבנים הללו ולבחון לגביהם חלופות שונות אחתלאחת,‏ לרבות שינוי החזית ואף הרס כולל של המבנה.‏ במקרים מסוימים,‏ כמו בנייןהעמודים ברחוב יפו,‏ מדובר במבנה לא גדול,‏ אשר מבנה חדש שיקום במקומו יכסהבנקל את העלויות הכרוכות בהרס המבנה הקיים.‏ הקושי הגדול מתעורר כשמדוברבמבנים גדולים יותר,‏ כגון ״מגדל ירושלים״ ברחוב הלל,‏ בניין האחים ישראל ברחוב196