להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלעם זאת,‏ ממצאינו מעידים גם על היחלשות-יחסית של האוכלוסייה היהודיתהכללית ‏(הלא-חרדית)‏ של העיר — מן הסתם עקב הגירה דיפרנציאלית של החזקיםיותר שבתוכה אל מחוץ לעיר.‏ ביתרת סעיף זה ננסה להצביע על כמה מאפיינים של מקורחשוב זה לנסיגתה הכלכלית של ירושלים.‏ נשווה את תושבי-ירושלים היהודים הלא-‏חרדים,‏ עם אלה שבתל-אביב ונצביע על:‏ ‏(א)‏ ירידה יחסית בהשכלתה של אוכלוסייהזו בירושלים;‏ ‏(ב)‏ עלייה מוחלטת ויחסית בגיל המשכילים ‏(הזדקנות);‏ ‏(ג)‏ ירידה בשיעורההשתתפות של אוכלוסייה זו בכוח העבודה.‏ °בעזרת סקרי כוח-אדם,‏ נחלק את האוכלוסייה הכללית לשלוש תת-קבוצות:‏ ‏(‏‎3‎א)‏השכלה נמוכה(כאשר למשכיל ביותר במשק הבית יש עד 12 שנות-לימוד)-,‏ ‏(‏‎3‎ב)‏ השכלהבינונית (13 עד 15 שנות-לימוד);‏ ‏(‏‎3‎ב)‏ השכלה גבוהה (16 שנות־לימוד ויותר).‏ לוח 3מבהיר את השינויים שחלו בהרכבה של האוכלוסייה היהודית בירושלים בהשוואה לזושל תל-אביב.‏לוח 3: הרבב האוכלוסייה היהודית בירושלים ובתל-אגיג ב-‏‎2005‎בהשוואה ל־‎1980‎ ‏(בסוגריים)‏מגזר ירושלים תל־אביב1.4%(3.5%)45.5%(69.4%)21.6%(9.8%)31.0%(16.1%)34.8%(17.2%)30.0%(51.5%)14.9%(12.4%)19.7%(18.2%)חרדיכללי — עד 12 שנות-לימודכללי — 13-15 שנות-לימודכללי — 16+ שנות-לימודמקוד:‏ עיבודי המחברים מסקרי כוח־אדם.‏60נתוני לוח 3 מעידים על כך שמשקל האוכלוסייה החרדית בירושלים(בתוך סך האוכלוסייההיהודית)‏ עלה מ-‏‎17.2%‎ ב-‏‎1980‎‏,‏ ל-‏‎34.8%‎ ב-‏‎2005‎‏.‏ יתרה מכך,‏ ב-‏‎1980‎ היה לירושליםיתרון השכלתי ניכר על פני תל-אביב,‏ אך יתרון זה נעלם לחלוטין עד 2005. ב-‏‎1980‎ היו30.6% מכלל האוכלוסייה היהודית בירושלים בעלי השכלה על-תיכונית כללית ‏(לא-‏