להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלאינה פועלת לטובתה.‏ תושבי יישובי הלוויין תורמים את חלקם ביצירת ביקוש לתרבותולמסחר בירושלים,‏ אך יציאתם מירושלים מביאה לירידת רמת בתי הספר בעיר בדרךשפוגעת באיכות החיים של אלה הנותרים בה.‏ העוזבים לערי הלוויין גם מתחרים עםתושבי העיר על מקומות־עבודה,‏ על מקומות-חנייה ועל תשתית התחבורה,‏ ובמקביל הםאינם משלמים מסים עירוניים.‏ השוואה לתל-אביב בעניין זה מעידה שאחד הקשייםהחשובים שעומדים בפני ירושלים הוא שחלק גבוה במיוחד ממקורות התעסוקה בעירהוא המגזר הציבורי — שאינו משלם מסים לעירייה - שלא כמו החברות העסקיותבתל-אביב,‏ אשר מעסיקות רבים מתושבי ערי הלוויין של תל-אביב אך מכניסות לקופתהעירייה מסים בהיקף ניכר,‏ לרווחת תושבי העיר.‏עם זאת,‏ הקושי האמיתי שעומד בפני ירושלים הוא התפוגגות הרצון לחיות בהבקרב חלק גדל והולך של האוכלוסייה החזקה בעיר,‏ והרצון לעבור ולגור בה בקרבאוכלוסייה חזקה מחוץ לעיר.‏ קושי זה בא לידי ביטוי בולט בקרב צעירים שעברו לאזורהמרכז בכלל ולתל-אביב בפרט.‏ לא מחירי הדיור הם שמביאים אוכלוסייה זו לעזובאת ירושלים,‏ אלא איכות מקורות התעסוקה ואיכות החיים הכוללת.‏ מנגנונים אחדיםמעצימים את התופעה.‏ כפי שצוין,‏ נטישת אוכלוסייה חזקה מקטינה את איכות בתיהספר ומעודדת גם את האחרים לנטוש.‏ התגברות תחושת האיום מפני השתלטות חרדיתעל העיר ‏(שאינה בלתי-מוצדקת),‏ והחרדה מפני המשך הידרדרותה הכלכלית של העיר,‏יכולים אף הם להעצים את התהליך ולהביא לקריסתה הכלכלית של העיר.‏ערים אחרות בעולם ‏(ובתוכן תל-אביב)‏ הצליחו להחזיר לחיקן אוכלוסייה חזקה.‏אין ספק שהמפתח להצלת ירושלים טמון בהגברת האטרקטיביות של החיים בעיר בעיניאוכלוסייה עובדת ומשכילה.‏ אך תל-אביב והערים האחרות שהצליחו בכך,‏ לא נאלצולהתמודד עם בעיה פנימית כה מיוחדת ומורכבת כמו בעיית ההתחרדות.‏ אין לנו ספקשהגברה יזומה של היצע הדיור בעיר אינה חלק מהפתרון,‏ ושהפתרון נעוץ כולו בצדהביקוש:‏ בהגברת הרצון לחיות בעיר בקרב אוכלוסייה חזקה ועובדת.‏ הוזלת הדיורבעיר,‏ ובעיקר בניית שכונות חדשות וייעודיות לאוכלוסייה החרדית,‏ תעקר את התהליךהעיקרי שיכול למנוע את*‏ המשך המגמות המבטיחות את המשך שקיעתה הכלכליתשל ירושלים.‏ מבחינה זו גם מיזמים של דיור ייעודי לאוכלוסייה העובדת לא יועילו,‏משום שצפוי שחלק ניכר מן הדיירים שיגיעו אליהם יפנו דירות אחרות בעיר ויגרמולהוזלתן.‏ יש להכיר גם בכך שכל בנייה נוספת בערי הלוויין הלא-חרדיות של ירושלים‏(כמו מבשרת-ציון,‏ מעלה-אדומים,‏ צור-הדסה ושורש)‏ מחבלת באפשרות שהעיר תצליחלשמור בתוכה אוכלוסייה חזקה.‏81