להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלבנוסף לחקיקת החוק,‏ נכתבו בשנים האחרונות מספר דוחות העוסקים במישריןאו בעקיפין במדיניות התרבות בירושלים.‏ שלושת הניירות המרכזיים שעסקו במדיניותהתרבות בעיר הם:‏1. מסמך שהוכן עבור חברת ״עדן״ — אסטרטגיה תרבותית לפיתוח מרכז העירירושלים — שנכתב על-ידי נאווה ורוני דיסנצ׳יק — ותא-מתכננים בע״מ ‏(יולי; (20042. דו״ח בהזמנת פורום-ירושלים,‏ מיסודן של הקרנות - תריבות בירושלים - 2004-2003שהוכן על-ידי צוות ממכון ירושלים לחקר ישראל,‏ בראשותה של ד״ר מאיה חושן‏(דצמבר 2004);3. דו״ח של קרן ברכה — מוסדות-תרבות בעיר — שנכתב בידי אבנר רוטנברג ‏(יולי. (2005משני הניירות האחרונים עולות מספר נקודות המצריכות התייחסות:‏ היעדרה שלמדיניות תרבות עירונית;‏ מחסור בתשתיות פיזיות — קרי:‏ חללי יצירה וחזרות לאמניםוחללי-תצוגה לאמנות עכשווית.‏ המחסור בתשתיות חמור במיוחד,‏ כי בעיר מתפתחיםאמנים צעירים רבים(בוגרי בתי הספר הרבים לאמנויות כגון בצלאל,‏ האקדמיה למוזיקהולמחול,‏ ניסן נתיב ועוד)‏ שאינם יכולים להמשיך לפעול בה מחוסר נפח מספיק שלפרנסה מפעילות אמנותית.‏ שני הניירות הנ״ל מציעים ליצור חיבורים בין אמנים לביןמוסדות שונים שיוכלו לספק להם מקום ליצור ולעבוד.‏ בנוסף,‏ שניהם מציעים לטפחקהלי-צרכנים שונים,‏ תוך התייחסות לצורכיהם ולחסמים העומדים בפניהם.‏מן הנייר הראשון שנזכר,‏ עולה כי התרבות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהנהגת העיר.‏ כפי שראינו,‏ קיפוח זה בא לידי ביטוי בתקציב העירוני המופנה לתמיכהבתרבות.‏ כמו כן עולה כי הדימוי של ירושלים קשה לעומת המציאות בשטח,‏ וכי דימויזה משליך על תפיסת-מקומה של העיר בתחום התרבות.‏ בנייר מצוין עוד כי שיתוףהפעולה בין מוסדות התרבות הולך וגובר בשנים האחרונות,‏ דבר שיכול לשמש תשתיתלמדיניות לעתיד.‏ גם תכנית המתאר החדשה של ירושלים (2004) אינה עוסקת כללבתרבות.‏ נגיעה קלה בנושא זה מצאנו רק בפרק העוסק בתיירות,‏ תחת הכותרת:‏ ״פיתוחמוקדי נופש ופנאי,‏ בילוי,‏ תרבות ואמנות.״ נראה אפוא כי בתכנית המתאר חסרההתייחסות לתחום שידוע כמרכזי בפיתוח העירוני.‏ ההמלצות העיקריות של הניירותהנזכרים,‏ כוללות התייחסות לתמיכה כספית ראויה למוסדות,‏ התמקדות במרכז העירוהקמת רשות לתרבות ותיירות בירושלים.‏220