להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלכאמור,‏ מקור הסבסוד השני הוא כספי הרשות המקומית.‏ כאן משתרכת ירושליםהרחק מאחורי ערים אחרות,‏ ובראשן תל-אביב.‏ דו״ח ברכה מצא כי ב-‏‎2004‎ עמד תקציבהתמיכה העירונית במוסדות האמנות בירושלים על 5.8 מיליון ש״ח בלבד,‏ שחולקו בין64 גופים.‏ על-פי הדו״ח תמכה עיריית תל-אביב במוסדות התרבות שלה בשיעור של פי20 לפחות בהשוואה לעיריית ירושלים,‏ ואילו עיריית חיפה תמכה במוסדותיה פי 10מאשר ירושלים.‏ נתונים מן השנתיים האחרונות מעידים כי מגמה זו לא השתנתה;‏ כךלמשל,‏ ב-‏‎2005‎ היתה התמיכה העירונית בתרבות 6.9 מיליון ש״ח,‏ שהיו רק כשני אחוזיםמתקציב המוסדות ‏(ראה לוח 1). בשנת 2006 הקצתה העירייה 4.9 מיליון ש״ח בלבדלתמיכה במוסדות התרבות,‏ וזו חולקה למוסדות התרבות רק בראשית 2007, ובשנת2007 עמדה התמיכה על 9.6 מיליון ש״ח בלבד.‏אחת הסיבות לתקציב הנמוך שמפנה עיריית ירושלים לתרבות,‏ נעוצה בחוסר-‏הסכמה על תפקידם של כספי ״תקנת-ירושלים לתרבות״.‏ בעוד שמשרד החינוך רואהבכספים אלה תמיכה ממשלתית הניתנת בנוסף ובהתאם להשקעת הרשות המקומית,(matching) רואה עיריית ירושלים בכספים אלה השקעה שלה,‏ הפוטרת אותה מהשקעהנוספת.‏ חוסר-הסכמה זה הביא לכך שמשרד החינוך החליט לחלק את כספי התקנהבמישרין למוסדות התרבות בירושלים,‏ ולא להעבירם דרך מנגנון העירייה.‏ השנה מאייםהמשרד שלא להעבירם כלל,‏ אם לא תועבר תמיכה עירונית מקבילה.‏ היחס של עירייתירושלים לתרבות חמור אף מיחס הממשלה,‏ ותעיד על כך העובדה שמאז יוני 2004 לאמונה מנהל לאגף התרבות בעיר.‏ עם זאת,‏ בשנת 2005 גיבשה עיריית ירושלים לראשונהמערך קריטריונים לחלוקת כספי התמיכות שהיא מעניקה למוסדות התרבות - דברשלא קיים כלל בערים אחרות בארץ.‏ 67 אחד הקריטריונים לתמיכת עיריית ירושליםהוא:‏ ״תרומה לעשייה בירושלים ולמיצובה כבירת-תרבות,‏ לרבות הכרה בינלאומית,‏עידוד תיירות,‏ היקף הפעילות בירושלים וכן רמת המעורבות החברתית״(מתוך החלטותהוועדה הציבורית לנושא תקצוב מוסדות-תרבות בירושלים,‏ 2005). בהתחשב בהיקףהנמוך של התמיכה העירונית — אין לקריטריונים הנ״ל כל משמעות.‏67ניתן לצפות בקריטריונים לחלוקת תקציב למוסדות-תרבות בירושלים באתר האינטרנט של עירייתירושלים:‏ //www.je^usalem.muni.il/jer_main/fl_main.html218