להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמסריו של פרק זה עוסקים בשאלה אם וכיצד ניתן לחזק את המגזר הממשלתיבירושלים,‏ כגון העברת יחידות נוספות אליה ‏(זהו מסר-מדיניות שמופיע במסמכיםהעוסקים בפיתוח ירושלים מאז שנות ה-‏‎50‎‏);‏ האם זהו עדיין מסר-מדיניות רלוונטי ובעלסיכוי,‏ וכיצד אפשר להעצים את השפעת מיקומו של המגזר הממשלתי בירושלים עלצמיחה כלכלית בתחומי ״הכלכלה היצירתית״?‏ האם ראוי לדבוק בגישה הרואה במגזרהממשלתי מגזר כלכלי מוביל בירושלים,‏ או שמא הדומיננטיות של מגזר זה מכבידהדווקא על פיתוח בסיס כלכלי מתקדם?‏המגזר הממשלתי כמעסיק בירושליםנתוני סקרי כוח-אדם לשנים 2005-1970, מצביעים על יציבות רבה במשקלו של ענףהשירותים הציבוריים והקהילתיים בכלכלה הירושלמית (41% עד 45%) ‏(לוח 1). מספרהעובדים במנהל הציבורי של המדינה בירושלים בשנת 2004 היה כ-‏‎20,000‎‏,‏ שהם 24.5%מהמועסקים במגזר זה בישראל,‏ לעומת כ-‏‎16,000‎ בתל-אביב.‏ במשך השנים חלו תנודותבמספרים אלה,‏ אך ככלל מספר העובדים במנהל הציבורי של המדינה נמצא בעלייה,‏ בעודשמשקלה של ירושלים נותר יציב ‏(בשנת 1988 היה שיעור העובדים בירושלים 23.6%מסך כל עובדי המנהל הציבורי של המדינה בכל הארץ).‏ עם זאת נמצא משקלו של הענףבירושלים בירידה(מ-‏‎12.6%‎ מסך כל המועסקים בירושלים בשנת 1988 ל-‏‎8.8%‎ ב-‏‎2004‎‏)‏‏(לוח 2). בתל-אביב שמר דווקא הענף על יציבות בכל הנוגע למשקלו בתעסוקה בעיר‏(כ-‏‎5%‎‏),‏ אם כי נתון זה מטעה מעט,‏ מכיוון שעיקר הצמיחה התעסוקתית במטרופוליןתל-אביב היא מחוץ לעיר תל-אביב,‏ וסביר שמשקל המועסקים במנהל ציבורי של המדינהבמטרופולין תל-אביב כולו,‏ אכן ירד במידה משמעותית.‏יש להעיר שבשנת 2004 היתה ירידה חדה במספר העובדים במנהל הציבורי(של המדינהושל הרשויות המקומיות)‏ בירושלים מ-‏‎24,100‎ ל-‏‎21,800‎‏,‏ וחלה ירידה במשקלו של ענףזה בכלכלה הירושלמית.‏ עכ‎1‎ זאת,‏ בשנת 2005 ניכרת התאוששות של קרוב ל-‏‎5,000‎עובדים במנהל הציבורי.‏ מוקדם לקבוע אם מדובר בתנודה זמנית,‏ או בשינוי ארוך-טווח.‏בענפי שירותים ציבוריים אחרים - כמו חינוך,‏ בריאות,‏ רווחה וסעד — לא היתה ירידהמקבילה בתעסוקה ‏(לוח 1).127