להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראל5. סיוע לסטודנטים הלומדים בירושלים תחומים טכנולוגיים ומדעיים,‏ ומעונייניםלהתגורר בה ‏(הלוואה שהופכת למענק בתנאי שהסטודנט יתגורר בירושלים ויעבודבה לאחר סיום לימודיו)‏ וסיוע במימון שכר-דירה לסטודנטים המתגוררים במרכזהעיר.‏פיתוח פארקים מטרופוליטאניים וסיוע לחממה ביו-טכנולוגית,‏ אמורים גם הם להסתייעבחבילה זו.‏חבילה זו עלולה לסבול מאותן מגרעות שמקורן בהקצבות ממשלתיות,‏ המועדותלקיצוצים לאורך זמן בהתאם לאילוצים ולמגבלות בתקציב המדינה.‏ כך אכן קוצץהתקציב ב-‏‎15%‎ במסגרת החבילה לשנת 2007. אחת הבעיות בחבילות-סיוע כאלוהיא שהתקצוב נעשה למטרות שהממשלה אינה נוהגת לתקצב ‏(כגון מימון שכר-דירהלסטודנטים במרכזי-ערים,‏ או פיתוח פארקים מטרופוליטאניים).‏ במשרד האוצר חוששיםמחבילות כאלה,‏ כי הן עלולות לגרום ״השפעות-רוחב״ — דהיינו,‏ רשויות מקומיותאחרות עלולות לתבוע סיוע דומה.‏חוסנה התקציבי של עיריית-ידושלים - מדדיםהשוואתייםמטרת פרק זה היא לדון במצבה הכלכלי של עיריית-ירושלים,‏ תוך השוואת מדדיםכספיים שלה לערים גדולות אחרות בארץ,‏ ולהבחין במידת האפשר בין האוכלוסייההכללית,‏ האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית.‏ הניתוח כולל חישוב מדדיםתקציביים נבחרים לשנת 2003 ‏(השוואה של 14 הערים הגדולות),‏ חישוב מדדיםתקציביים מפורטים לשנת 2004 ‏(השוואה של 14 הערים הגדולות),‏ ניתוח נתונים עלגביית ארנונה למגורים וארנונה שאינה למגורים בארבע ערי המטרופולין,‏ חישוב נתוניםעל התפלגות חיובי הארנונה ותקבולי הארנונה בין מגזרי האוכלוסייה השונים,‏ ומתןאינדיקציות על חלוקת ההוצאות בין המגזר היהודי למגזר הערבי,‏ שמקורן במחקר שלמאיר מרגלית IPCC) .(Margalit, 2006 - קיים קושי רב בחישוב אומדנים המבחיניםבין הוצאות במגזר היהודי הלא-חרדי,‏ להוצאות במגזר החרדי.‏הנתונים ‏(לוחות 3-1 בנספחים לפרק זה)‏ מצביעים ככלל על חולשתה התקציביתשל ירושלים.‏ חולשה זו בלטה בשנת 2003 בעיקר בגובה ההכנסות העצמיות,‏ בהכנסותבתקציב הרגיל,‏ בהוצאות בתקציב הרגיל ‏(שהן הנמוכות ביותר במונחים לנפש מבין 14311