××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

More documents

Recommendations

Info

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלירושלים,‏ הסמוך אף הוא לעיר העתיקה,‏ לרבות התשתית המלונאית.‏ גם תכנית המתארממליצה לרכז את הטיפול בנושא התיירות בידי רשות מרכזית אחת שתאגד את כלהגורמים העוסקים בתיירות,‏ ולהקים לשכת כינוסים שתפקידה יהיה לרכז ולשווק אתנושא הכינוסים בעיר.‏ נושא נוסף העולה בתכנית המתאר הוא הצורך בכלים להתמודדותעם משברי-תיירות,‏ לרבות הקמת קרן לשעת-חירום,‏ לסיוע בתקופות-שפל.‏ מהתכניתעולה גם שאיפה להרחבת שוקי היעד לתיירות,‏ ובכלל זה פיתוח ״תיירות נושאית״ -ארגון ימי-עיון,‏ כינוסים והשתלמויות סביב נושא מרכזי;‏ לדוגמא:‏ טבע,‏ ארכיטקטורה,‏היסטוריה ועוד.‏חשיבות התיירות בירושלים בכלל וברוח מטרות הפרויקטתרומות לתעסוקה והכנסהענפי התיירות השונים הם ענפים עתירי-עבודה העשויים בהחלט לספק תעסוקה ופרנסהלתושבי העיר וסביבותיה.‏ כפי שמציין 2002) w ( L a ואף מגבה זאת בנתונים — העונתיותבענף התיירות העירונית היא הרבה פחות מובהקת מכפי שנוטים לחשוב אלה המתבססיםעל סטריאוטיפ תיירות הקיט ואתרי הנופש.‏ נתוני התיירות,‏ ובפרט נתוני הלינות בבתיהמלון בירושלים אשר יובאו להלן,‏ אכן תומכים בכך,‏ ולראיה:‏ אף שהרבעון השלישי‏(הקיץ)‏ הוא העמוס ביותר,‏ אין פירושו ירידה משמעותית בפעילות בשאר הרבעונים.‏עם זאת,‏ הרגישות הרבה של ענפי התיירות למצב המדיני-ביטחוני משפיעה בהחלט עלתנודתיות בין-שנתית קיצונית למדי בענף,‏ כך שבעתות-משבר מוצאים עצמם לא מעטעובדי-תיירות בישראל בלא עבודה.‏מכיוון שתעשיית התיירות מתאפיינת ברמת-השכלה ממוצעת נמוכה-יחסית שלעובדיה,‏ לא ברור עד כמה עולה תוספת-תעסוקה בענף זה בקנה אחד עם השאיפהלהגדיל את מספר המועסקים המשכילים החיים בירושלים.‏ יחד עם זאת,‏ מתן תעסוקהלאלה שאינם משכילים,‏ היא מטרה ראויה בפני עצמה.‏ בנוסף ניתן אולי לחשוב עלדרכים להגדלת מספר המועסקים המשכילים.‏ אולם מעבר לתרומתו הישירה של הפיתוחהתיירותי לתעסוקה בעיר,‏ יש לו גם תרומות עקיפות שאינן נופלות בחשיבותן:‏ חלקןמשפיעות על הייצור וחלקן על הצריכה.‏השפעות עקיפות על הייצוראת ההשפעות או התרומות העקיפות שיש לפיתוח התיירותי על פיתוח ענפי הייצורוהעסקים,‏ ניתן לחלק לשניים:‏ התרומה הכללית והתרומות הספציפיות לענפים175
כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלמסוימים.‏ מבחינת ההשפעה הכללית,‏ פיתוח תיירותי — ובפרט בהיקף גדול של השקעהציבורית במסגרת אסטרטגיה של תיירות עירונית - קשור בביסוס ביטחונם של גורמיםפרטיים.‏ כך,‏ בהתאם לתפיסות ברוחו(המקורית)‏ של ג׳ון מיינרד קיינס — אם קיימיםקשרי-תלות רבים וסבוכים בין גורמים עסקיים שונים,‏ כך שהיקף הפעילות באחדמהם קשורה באופן חיובי בהיקף פעילותו של האחר,‏ אזי יתקיימו באופן עקרוני שניאיזונים:‏ ״טוב״ ‏(אופטימי)‏ מול ״רע״ ‏(פסימי)‏ — באחד פעילות עסקית נרחבת,‏ ובשנילא.‏ השקעה ציבורית מאסיבית היא אות למגזר העסקי,‏ העשוי לתרום לתיאום-ציפיותועל-כן לתיאום-השקעות ‏(פרטיות)‏ ולפעילות עסקית בהתאם לשווי המשקל הטוב.‏ כך,‏השקעות ציבוריות הנראות מוגזמות או אף מיותרות מנקודת-מבט כלכלית צרה-יחסית,‏עשויות להיות כדאיות במבט כלכלי כולל.‏ יצוין כי רעיון זה תקף עבור מיזמים ציבורייםנרחבים מתחומים שונים,‏ ובכלל זה בתחבורה ‏(לדוגמה:‏ פרויקטים מסילתיים)‏ ועוד.‏מובן כי ביצועם המקביל של מיזמים ציבוריים שונים,‏ לדוגמא:‏ תיירות ותחבורה — לאזו בלבד שתורם לשניהם,‏ אלא גם מעצים את האיתות האופטימי למגזר העסקי.‏אשר להשפעות הספציפיות,‏ כאן באה לידי ביטוי ה״רב-תפקודיות״ ‏(מולטי-‏פונקציונאליות)‏ של העיר הפוסט-תעשייתית,‏ ובפרט הזיקה שבין ענפי ״ייצור״ וענףהתיירות,‏ המתממשקים בכל הקשור לתיירות העסקית.‏ עיר מושכת-תיירים היא יעדפוטנציאלי לכינוסים וירידים אשר נוכחותם בעיר עשויה לחזק מאוד את הענפיםהמקומיים הקשורים בנושא הכינוס.‏ הענף אשר עולה מייד בהקשר זה הוא האקדמיה,‏אולם הדבר נכון לגבי כל ענף.‏ כפי שצוין לעיל,‏ קיימת גם תיירות עסקית למטרת עבודהנקודתית - דהיינו,‏ שלא למטרת כנס או יריד.‏ השיקולים בדבר כוח המשיכה של עיר‏(או ארץ)‏ זהים כאן לאלה שפורטו לעיל;‏ דהיינו,‏ לחברות היושבות ביעד-מושך יש יתרוןמסוים על פני מתחרותיהן.‏ בשל מרכזיותה של ירושלים בכל הקשור לתיירות בישראל,‏עשוי חיזוקה התיירותי להביא תועלת גם לענפים שאינם פועלים בירושלים.‏ אם כי סבירשאם שאר התנאים שווים,‏ יפיקו מוסד או חברה ירושלמית יותר.‏176השפעות עקיפות בצריכהאותו עיקרון של אטרקטיביות העיר,‏ שהוא גורם משיכה לפעילות עסקית,‏ פועל למעשהגם בהקשר של משיכת עובדים.‏ כפי שמציין 2002) w ( L a , יותר ויותר ערים החלו מגבשותאסטרטגיית תיירות־עירונית המשולבת עם התכניות המקיפות יותר לתכנון אסטרטגי,‏והסיבה לכך אינה רק הצורד בהתחדשות התשתית והאוכלוסייה במרכז העיר.‏ עם ניודענפים רבים במשק כך שאתרי הייצור,‏ משרדי ההנהלה ושירותים שונים אינם תלויי־מיקום,‏ גברה התחרות על האטרקטיביות בין הערים הגדולות.‏ כך הפכו ערים באמריקה
Page 1:
כל הזכויות שמורות ל
Page 5 and 6:
Page 7 and 8:
Page 9 and 10:
Page 11 and 12:
Page 13 and 14:
Page 15 and 16:
Page 17 and 18:
Page 19 and 20:
Page 21 and 22:
Page 23 and 24:
Page 25 and 26:
Page 27 and 28:
Page 29 and 30:
Page 31 and 32:
Page 33 and 34:
Page 35 and 36:
Page 37 and 38:
Page 39 and 40:
Page 41 and 42:
Page 43 and 44:
Page 45 and 46:
Page 47 and 48:
Page 49 and 50:
Page 51 and 52:
Page 53 and 54:
Page 55 and 56:
Page 57 and 58:
Page 59 and 60:
Page 61 and 62:
Page 63 and 64:
Page 65 and 66:
Page 67 and 68:
Page 69 and 70:
Page 71 and 72:
Page 73 and 74:
Page 75 and 76:
Page 77 and 78:
Page 79 and 80:
Page 81 and 82:
Page 83 and 84:
Page 85 and 86:
Page 87 and 88:
Page 89 and 90:
Page 91 and 92:
Page 93 and 94:
Page 95 and 96:
Page 97 and 98:
Page 99 and 100:
Page 101 and 102:
Page 103 and 104:
Page 105 and 106:
Page 107 and 108:
Page 109 and 110:
Page 111 and 112:
Page 113 and 114:
Page 115 and 116:
Page 117 and 118:
Page 119 and 120:
Page 121 and 122:
Page 123 and 124:
Page 125 and 126:
Page 127 and 128:
Page 129 and 130: כל הזכויות שמורות ל
Page 179: כל הזכויות שמורות ל
Page 231 and 232:
Page 233 and 234:
Page 235 and 236:
Page 237 and 238:
Page 239 and 240:
Page 241 and 242:
Page 243 and 244:
Page 245 and 246:
Page 247 and 248:
Page 249 and 250:
Page 251 and 252:
Page 253 and 254:
Page 255 and 256:
Page 257 and 258:
Page 259 and 260:
Page 261 and 262:
Page 263 and 264:
Page 265 and 266:
Page 267 and 268:
Page 269 and 270:
Page 271 and 272:
Page 273 and 274:
Page 275 and 276:
Page 277 and 278:
Page 279 and 280:
Page 281 and 282:
Page 283 and 284:
Page 285 and 286:
Page 287 and 288:
Page 289 and 290:
Page 291 and 292:
Page 293 and 294:
Page 295 and 296:
Page 297 and 298:
Page 299 and 300:
Page 301 and 302:
Page 303 and 304:
Page 305 and 306:
Page 307 and 308:
Page 309 and 310:
Page 311 and 312:
Page 313 and 314:
Page 315 and 316:
Page 317 and 318:
Page 319 and 320:
Page 321 and 322:
Page 323 and 324:
Page 325 and 326:
Page 327 and 328:
Page 329 and 330:
Page 331 and 332:
Page 333 and 334:
Page 335 and 336:
Page 337 and 338:
Page 339 and 340:
Page 341 and 342:
Page 343 and 344:
Page 345 and 346:
Page 347 and 348:
Page 349 and 350:
Page 351 and 352:
Page 353 and 354:
Page 355 and 356:
Page 357 and 358:
Page 359 and 360:
Page 361 and 362:
Page 363 and 364:
Page 365 and 366:
Page 367 and 368:
Page 369 and 370:
Page 371 and 372:
Page 373 and 374:
Page 375 and 376:
Page 377 and 378:
Page 379 and 380:
Page 381 and 382:
Page 383 and 384:
Page 385 and 386:
Page 387 and 388:
Page 389 and 390:
Page 391 and 392:
Page 393 and 394:
Page 395 and 396:
Page 397 and 398:
Page 399 and 400:
Page 401 and 402:
Page 403 and 404:
Page 405 and 406:
Page 407 and 408:
Page 409 and 410:
Page 411 and 412:
Page 413 and 414:
Page 415 and 416:
Page 417 and 418:
Page 419 and 420:
Page 421 and 422:
Page 423 and 424:
Page 425 and 426:
Page 427 and 428:
Page 429 and 430:
Page 431 and 432:
Page 433 and 434:
Page 435 and 436:
Page 437 and 438:
Page 439 and 440:
Page 441 and 442:
Page 443 and 444:
Page 445 and 446:
Page 447 and 448:
Page 449 and 450:
Page 451 and 452:
Page 453 and 454:
Page 455 and 456:
Page 457 and 458:
Page 459 and 460:
Page 461:
show all

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

××××¨×× - ×××× ××¨××©××× ×××§×¨ ××©×¨××