להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהמקור שיביא למפנה זה הוא ביסודו של דבר השינוי במצב הגיאופוליטי - הסדרמדיני ורגיעה ביטחונית אשר יתניעו שלושה מנועים עיקריים:‏ המנוע האחד — הפיכתהשל ירושלים לעיר הבירה הפלסטינית,‏ שמעמדה הסמלי בעולם כולו יהפוך אותה ליעדאטרקטיבי לפיתוח בעקבות השגת הסדר-קבע;‏ המנוע השני - זמינות מקורות המימון,‏שמבחינתם תהיה ירושלים יעד עם עדיפות גבוהה.‏ מקורות אלה יגיעו בעיקר מצד ארגוןהמדינות התורמות,‏ הפועל מאז שהוקמה האוטונומיה וגייס כבר,‏ עד סוף 2006, מקורותבסדר גודל של קרוב לשמונה מיליארד דולר.‏ כמו כן אפשר יהיה לצפות לתרומותעצמאיות ממדינות ערביות או אף תרומות פרטיות של אילי-הון מוסלמים בעיקר;‏ המנועהשלישי — סמיכותה המיידית של ירושלים הפלסטינית לעיר הישראלית בתנאים שלגבול פתוח,‏ ומכאן גם למשק הישראלי כולו,‏ תאפשר את מיצוי היתרונות מקרבתו שלמשק גדול ומפותח.‏תרשים 1: אוכלוסייה יהודית ופלסטינית בירושליםיהודים פלסטינים יהודים פלסטיניםשנת 2005 שנת 2020מקור:‏ נספח 5: האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים,‏ ומאפייניה.‏הפיכתה של ירושלים לעיר-בירה ולמרכז בינלאומי של הפלסטינים,‏ תתבטא בעיקרבכך שמוסדות השלטון המרכזי,‏ שכמעט אינם קיימים כיום,‏ יוקמו ויפעלו בעיר בזכותחשיבותה הסמלית,‏ הלאומית והעולמית.‏ יוקמו גם מוסדות מוניציפאליים עצמאייםיש-מאין,‏ בממדים התואמים עיר גדולה שהיא גם בירה ומרכז בינלאומי.‏ בירושליםהפלסטינית ייבנו ויפעלו מעל 100 שגרירויות,‏ ובכלל זה כמובן ממדינות ערביות,‏ ומרכזיםשל גופים בינלאומיים.‏ היא צפויה גם לאכלס מוסדות העוסקים בענייני האזור(״תעשייתהשלום״ — מכונים למחקר,‏ הכשרה וייעוץ).‏ מערכת ההשכלה הגבוהה צפויה להתרחבבאופן ניכר,‏ ובמידה רבה גם המערכת הרפואית,‏ ובעיקר בתי החולים.‏364