להורדה - מכון ירושלים לחקר ישראל

כל הזכויות שמורות למכון ירושלים לחקר ישראלהעלייה הקטנה ברמת החיים היחסית של האוכלוסייה הערבית בירושלים,‏ אינה משפיעההרבה על התמונה הכללית ומקזזת רק באופן חלקי את השפעת עליית-משקלם.‏ השינויהכולל בקרב הערבים מסביר אפוא 9.1% מהירידה הכוללת ברמת החיים היחסית שלירושלים ו-‏‎18.7%‎ מכלל העלייה בעוני.‏ עליית משקלם של החרדים וירידת רמת החייםהיחסית אצלם,‏ מסבירים 44% מהירידה הכוללת ברמת החיים של תושבי ירושלים,‏ו-‏‎52.7%‎ מתוך העלייה הכוללת בשיעור העוני.‏ היתרה מוסברת בהיחלשותה שלהאוכלוסייה הכללית.‏ 19 נציין שלשינוי בהרכב אוכלוסיית העיר יש משקל קטן-יחסיתבהסבר הידרדרות העיר,‏ משום שמדובר בנתונים על פרק זמן קצר-יחסית של שבע שניםבלבד,‏ בו אין זה צפוי ששינויים בהרכב האוכלוסייה יהיו גדולים.‏מכאן ואילך יתרכז עניינו בנסיגתה הכלכלית של ירושלים היהודית בלבד.‏ לפישיטת פירוק דומה,‏ אפשר להסביר נסיגה זו כתוצאה משלושה מרכיבים:‏ עליית משקלהאוכלוסייה החרדית הענייה,‏ היחלשות האוכלוסייה החרדית ‏(ביחס לממוצע הארצי),‏והיחלשות האוכלוסייה הכללית.‏רמז המאשר את חשיבות עליית-משקלה של האוכלוסייה החרדית והתגברות מידת-‏עונייה,‏ עולה מההשוואה למצבן של הערים החרדיות ביתר-עלית ובני-ברק באיור 1,ומהשקיעה החדה במעמדה של בני-ברק באיור 2. כמו-כן מעיד על כך דירוגם החברתי-‏כלכלי של יישובים חרדיים כמו ביתר-עלית ומודיעין-עלית,‏ שדורגו ב-‏‎2001‎ באשכולהתחתון - בין עשרת היישובים העניים ביותר במדינה ‏(מתוך 210 יישובים)‏ ובתוכםהיישובים הבדווים רהט ולקיה.‏עונייה של האוכלוסייה החרדית הוא תופעה ייחודית,‏ שכן זהו עוני-מרצון אשר נובעבעיקר משיעור השתתפות נמוך ביותר בכוח העבודה.‏ לפי חישובנו,‏ שיעור ההשתתפותשל גברים חרדים בירושלים בכוח העבודה,‏ בגיל העבודה העיקרי(‏‎55-25‎‏)‏ בשנת 2005,היה 28% בלבד.‏ לשיעור השתתפות נמוך זה,‏ נלווה כושר השתכרות נמוך,‏ שכן לפיממצאיו של אלי ברמן(‏‎1999‎‏)‏ השכלה חרדית גבוהה אינה תורמת כלל לשכר,‏ וזאת בניגודמוחלט לממצא לגבי השכלה כללית גבוהה.‏19 עלינו 1 לציין שהממצאים מבוססים על מדגם סקר הכנסות,‏ שאינו גדול ביותר ברמה העירונית.‏ ייתכןשחלק מהתוצאות נובע מכך.‏ כאשר ערכנו השוואה דומה בין 1998 ל-‏‎2004‎‏,‏ הסבירה הירידה ברמת החייםשל האוכלוסייה הכללית רק 26% מתוך סה״כ הירידה ברמת החיים היחסית של העיר,‏ ועליית משקלהחרדים וירידת רמת-חייהם הסבירו 51% מכלל ירידת העיר.‏ כדי להבהיר את סדרי הגודל בהם מדובר,‏וכדי להדגים שהמדובר בירידה בהכנסה גיחס לממוצע הארצי,‏ ולא בירידה בהכנסה,‏ נציין כי ממוצעההכנסה הפנויה לנפש תקנית במדינה היה 3,167 ש״ח ב-‏‎2004‎ ו-‏‎3,337‎ ש״ח ב-‏‎2005‎‏.‏ בקרב היהודיםהלא-חרדים בירושלים היו המספרים המקבילים:‏ 3,744 ש׳׳ח ו-‏‎3,761‎ ש״ח בהתאמה,‏ ובקרב החרדיםבירושלים:‏ 1,514 ש״ח ו-‏‎1,523‎ ש״ח בהתאמה.‏59